הגנה להורים אשר משכנו את ביתם לחובות בנם למרות שהבנק הגדירם כלווים קבע בית המשפט כי הם ערבים הזכאים להגנות הדין

הגנה להורים אשר משכנו את ביתם לחובות בנם

המקרה הקלאסי למשכון נכס להבטחת חובו של אחר הינו של הורים אשר ממשכנים את נכסם (ולרוב את בית מגוריהם היחיד, אשר בעמל רב ואחרי שנים ארוכות הצליחו להשלים את את תשלומי המשכנתא שלהם עצמם ולהסירה מנכסם), על מנת שילדיהם יקבלו מן הבנק אשראי מסויים. במקרה כזה מחתים הבנק את ההורים על מסמכי משכון, המכילים, למצער, סעיפים דרקוניים, לפיהם הנכס ממושכן להבטחת כל חוב קיים או עתידי, ולכל אשראי בהווה ובעתיד, כפי שיינתן ללווים מעת לעת.
לאחרונה ניתן על ידי בית המשפט העליון פסק דין הקובע כי מעמדם של מי שמישכנו את נכסם להבטחת חיובו של אחר הינם בגדר "ערבים", על כל המשתמע מכך, לרבות תחולת ההגנות המוקנות לערבים על פי חוק הערבות (ע"א 1691/11 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נגד צוברי רחל ושלמה).
לקביעה זו, המצטרפת למגמה הכללית של בתי המשפט, משמעות רחבת היקף לעניין ההגנה המוענקת למתנהלים מול הבנקים, בקונסטלציות שונות.
האבסורד הוא שלמרות התחיבויותיהם הגורפות של ההורים, אין הם מקבלים מן הבנק מידע שוטף בנוגע לפעילות המבוצעת בחשבון הבן והבנק לא מיידע אותם על מצב החשבון ואף לא על אשראים והלוואות הניתנות לבן, זמן רב לאחר שההורים מישכנו את נכסם לטובתו.
כך נוצר מצב בו הורים ממשכנים את נכסם על מנת לאפשר לבנם לקבל מן הבנק אשראי בגובה מסויים, וזו למעשה כוונתם המקורית ; בפועל, הבנק ממשיך לתת לבן אשראי והלוואות ולהגדיל את סיכון ההורים, עד לממדים עצומים, והכל מבלי ליידע את ההורים- הממשכנים ומבלי לבקש את אישורם.
כשהבן לא עומד בחיוביו, "מתעורר" הבנק ופונה להורים בדרישה לתשלום חוב בסכומי עתק, מבלי שיהיה להם כל מידע על מרכיבי החוב, מועדי היווצרותו, וללא יכולת להתגונן כראוי כנגד דרישת הבנק.
בקביעתו הנחרצת של בית המשפט בעניין דלעיל לפיה יש לסווג את הממשכנים כערבים לחוב למרות שהבנק סווגם כלווים, וזאת בהעדר הצדקה כלכלית מהותית, מחיל למעשה בית המשפט על הממשכנים את כלל החובות המוטלות על הבנק כלפי הערבים, ואת ההגנות המקנות לערבים לפי חוק הערבות.
כך למשל, מחוייב הבנק בחובת גילוי לערב, ואף בחובה שלא לשנות את החיוב הנערב כקבוע בסעיף 5(ג) לחוק הערבות.
יתרה מזו, בית המשפט אף החיל את ההגנות המוענקות ל"ערב יחיד" גם על "ערב ממשכן", בשינויים המתחייבים.
פסק דין זה מצטרף למגמה הכללית והמבורכת של בתי המשפט להטיל על הבנקים חובות אמון, נאמנות וזהירות, בכלל התקשרויותיהם עם לקוחות ועם מי שאינם לקוחותיהם באופן מובהק.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
פוסטים נוספים
שיעור עלות אשראי מרבי לפי חוק אשראי הוגן

שיעור עלות אשראי מרבי לפי חוק אשראי הוגן

שיעור עלות אשראי מרבי לפי חוק אשראי הוגן הוראות החוק סעיף 5 לחוק אשראי הוגן שינה את ה"נוסחה" שהייתה קיימת
מעמדם של צדדים שלישיים לפי חוק אשראי הוגן

מעמדם של צדדים שלישיים לפי חוק אשראי הוגן

מעמדם של צדדים שלישיים לפי חוק אשראי הוגן סוגיה נוספת שנידונה בבתי-המשפט היא מעמדם של צדדים שלישיים בפני החוק. בפסק-הדין
מטרות חוק אשראי הוגן: חיזוק שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות כמתחרה ראוי לשוק ההלוואות הבנקאיות

מטרות חוק אשראי הוגן: חיזוק שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות כמתחרה ראוי לשוק ההלוואות הבנקאיות

מטרות חוק אשראי הוגן: חיזוק שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות כמתחרה ראוי לשוק ההלוואות הבנקאיות מלבד מתן הגנה מיידית ללווה, על-ידי הקמת
מטרות התיקון לחוק אשראי הוגן – הענקת הגנות ללווה

מטרות התיקון לחוק אשראי הוגן – הענקת הגנות ללווה

מטרות התיקון לחוק אשראי הוגן – הענקת הגנות ללווה חוק אשראי הוגן, הינו חוק בעל מאפיינים רגולטיביים (regulations), כאשר רגולציות
מה בין "ריבית" ל-"תוספת" בחוק אשראי הוגן

מה בין "ריבית" ל-"תוספת" בחוק אשראי הוגן

מה בין "ריבית" ל-"תוספת" בחוק אשראי הוגן "ריבית", לפי סעיף 1 לחוק, כוללת ריבית או הפרשי הצמדה, לפי העניין. "ריבית
חובת הגילוי בהסכם הלוואה

חובת הגילוי בהסכם הלוואה

חובת הגילוי בהסכם הלוואה הוראות החוק כללי סעיף 3 לחוק אשראי הוגן, חוזר ומדגיש את חובת הגילוי הסטטוטורית כלפי המלווה,
הרקע לתיקון חוק אשראי הוגן

הרקע לתיקון חוק אשראי הוגן

הרקע לתיקון חוק אשראי הוגן בישראל, כמו במדינות מפותחות רבות בעולם, פעל לצד שוק האשראי הבנקאי שוק הלוואות חוץ-בנקאיות אשר
הערב כנהנה משני מכוח חוק אשראי הוגן

הערב כנהנה משני מכוח חוק אשראי הוגן

הערב כנהנה משני מכוח חוק אשראי הוגן (א) הוראת סעיף 12 לחוק מלבד הלווה אשר זוכה להגנה לאורכו ולרוחבו של
הגדרת "לווה" בחוק אשראי הוגן

הגדרת "לווה" בחוק אשראי הוגן

הגדרת "לווה" בחוק אשראי הוגן בסעיף 1 לחוק בטרם תוקן, בהגדרת "לווה" נכלל כל מי שאינו תאגיד קרי לווה פרטי,
הגדרת "הלוואה" בחוק אשראי הוגן

הגדרת "הלוואה" בחוק אשראי הוגן

הגדרת "הלוואה" בחוק אשראי הוגן בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות בנוסחו עובר לתיקון מס' 5 אין הגדרה כלשהי למונח "הלוואה",
השארת תגובה