הסדרי חוב ללא הליכי פשיטת רגל

הסדרי חוב ללא הליכי פשיטת רגל

אנו עדים בתקופה האחרונה להסדרות חקיקה רבות בתחום הפיננסי. כך חוקק לאחרונה חוק אשראי הוגן שהסדיר מתן הלוואות וניכיונות על ידי הבנקים וגופים חוץ-בנקאיים והסדיר את הריבית המותרת ובכך הגדיל באופן משמעותי את האפשרות למתן אשראי. כן חוקק לאחרונה חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים שמסדיר את הפיקוח על גופים שמלווים כספים וחוק לצמצום השימוש במזומן, אשר יפחית משמעותית את השימוש בתשלומים במזומן.

כחלק מהשינויים המשמעותיים ששוק זה עובר, נחקק חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח–2018. אין ספק כי חוק זה הינו חוק חדשני ביותר, בעל משמעות גדולה ביותר ובעל השפעה ארוכת טווח לכל שוק האשראי. על כך יש לברך את המחוקק. החוק החדשני שיצא עתה היטה את הכף באופן משמעותי לטובת החייבים ושיקומם, וזאת בניגוד לחוק המנדטורי הותיק, שראה לנגד עיניו קודם את טובת הנושים.

השינויים המהותיים שחלו בחוק ביחס להליך פשיטת רגל של יחיד, הנם כדלהלן :

שימוש לרעה בהליכי פש"ר על ידי הנושה – נקבע כי בית המשפט לא ייעתר לבקשה שיוזם נושה כנגד חייב, אם יתרשם ש"מתן הצו כשלעצמו יפגע באפשרות להביא לשיקומו הכלכלי של היחיד". עד היום בית המשפט היה כבול ללשון החוק ולנושים היה כוח רב לאיים בנקיטת הליכי פש"ר ולצבור כוח רב מכוח איום זה להביא את החייב ללחץ בו נאלץ לשלם לנושה סכומים מעבר ליכולתו ו/או לבצע העדפת נושים (כלומר לדאוג לסילוק החוב לנושה אשר מאיים עליו בהליכי חדלות פרעון, במקום לדאוג להסדרת החוב לנושים כולם באופן שווה). סעיף חוק חדש זה נותן לבית המשפט שיקול דעת רחב יותר מבעבר לתת לחייב להתמודד מול הנושה ומונע "מהלכי סחיטה" חסרי תום לב מצד נושים.

הגורם המטפל – שינוי נוסף הנו במותב שידון בתיק הפש"ר. עד היום מי שדן בהליכי פשיטת רגל של יחיד היה בית המשפט המחוזי. מהיום, הכלל הוא כי הממונה הוא זה שיהיה אחראי לניהול הליכי פשיטת הרגל של החייב, בסיוע הנאמן, וזאת ללא אישור תכוף של בית המשפט כפי שהדבר נעשה כיום (אם ניתן להשוות את הממונה לכונס הנכסים הרשמי של היום). רק במקרים יוצאים מן הכלל יועבר הטיפול לבית משפט השלום וזאת ביוזמת פניית מי מהצדדים, כשהקריטריון הוא "מורכבות ההליכים או לטובת ניהולם היעיל ראוי שיתנהלו בבית המשפט". יצוין כי כשמדובר בחוב הנמוך מ-150,000 ₪ כי אז ההליך ינוהל על ידי רשם ההוצל"פ. יחד עם זאת, עדיין יידרש בית משפט השלום למתן החלטות רק באירועים מהותיים, כגון ביטול עסקאות שנעשו בהעדפת נושים, מתן צו לפתיחת הליך לדרישת נושה, מתן צו לאישור הסדר, מתן צו מאסר, וכן מכירת בית מגורי החייב ועוד. הדבר אמור לפשט את ניהול ההליכים, באשר עד היום נדרשו להליכים, מלבד הנושים והחייב, גם הנאמן, כונס הנכסים הרשמי ובית המשפט, דבר שגרם להתמשכות והתארכות ההליכים שלא לצורך ועירוב בית המשפט המחוזי לעתים בעניינים פעוטים.

עידודו של החייב בצמיחת עסקיו – בית המשפט יוכל אף לעודד את החייב בצמיחת עסקיו בכך שתינתן לחייב האפשרות להקטין את צו התשלומים כדי שיהיה לו די כסף כדי לעודד את צמיחת עסקיו וקידומם. מדובר בסעיף חדשני ביותר, באשר הגישה עד היום היתה שאדם שעסקיו קרסו הינו "חשוד מיידי" בחוסר יכולת לנהל עסקים ואין אנו מעוניינים כי אותו אחד ימשיך לנהל עסקים ויצבור חובות נוספים. המחוקק הבין כי קריסת עסקים מפעם לפעם הינה בהחלט אפשרית ואין הדבר מוכיח בהכרח כי מדובר באדם שאין אנו מעוניינים כי ינסה להגדיל את עסקיו כבעבר. דוקא היכולת של איש עסקים ליפול מפעם לפעם ולהשתקם במהירות, כבר במסגרת ההליך עצמו, היא זו שמביאה אותו לכך שיהיה מוכן ליטול סיכונים בקידום עסקיו ולקידום שוק העסקים בכלל. כך גם הדבר יוכל למנוע בעתיד המשך ניהול עסקי החייב באופן סמוי מבלי הממונה והנאמן מודעים לכך, אלא באופן גלוי.
הפטר לאלתר – ככל שהחייב יוכיח לבית המשפט כי אין ביכולתו לשלם חובותיו לנושיו השונים, כי אז יקבל החייב הפטר לאלתר. מדובר בסעיף חוק שמעגן למעשה פסיקה שניתנה לאחרונה בענין זה, לפיה אין כל תוחלת לניהול הליך חדלות פרעון כשמדובר בחובות שלא ניתן להחזיר, ומנגד כי בהחלט יכולה להיות קיימת אפשרות כזו של פתיחת הליך כזה ואף סיומו לאלתר.

כוחם של הנושים בהצעות הסדר – עד היום ניתן לנושים כוח רב בקבלת הצעת הסדר של החייב. החוק החדש קובע כי לבית המשפט הסמכות להכריע בהצעת הסדר שניתן על ידי הממונה. הוא מחליט בסמוך לאחר תחילת ההליכים על בניית תוכנית לשיקומו הכלכלי של החייב בהמלצת הממונה, כאשר בית משפט שומע הסתייגויות של נושים שונים אולם אינו כבול להסכמה שלהם. הדבר מפחית באופן משמעותי את כוחם של הנושים, אשר היה עד היום אבן נגף בהגעה להסדרים של החייבים.

מבחינת החברה והשוק הכלכלי, אכן, מדובר בחוק חדשני ביותר שמטה את הכף לטובת שיקום חייבים שנקלעו לבעיות כלכליות ופחות לטובת הנושים. יחד עם זאת, יש לזכור כי רק הזמן ילמד אותנו האם החוק אכן מיטיב עם החייבים בפרט ועם השוק בכללותו. ככל שהנושים השונים, ובכלל זה המוסדות הפיננסיים שנותנים אשראי בשוק, ובכלל זה למעוטי היכולת, יגלו כי הליכי חדלות הפרעון החדשים מסכנים אותם יותר מבעבר, כי אז האשראי שיינתן לשוק בכללותו ובפרט למעוטי היכולת ייקטן באופן משמעותי ויגרום להאטה בפעילות העסקית במשק ולכך שמעוטי היכולת יקבלו פחות אשראי, וכל אשראי שיקבלו יתייקר מהותית, באשר יגולם בו סיכון גבוה וכן יידרשו ערבים ובטחונות שונים.

אולם אבקש להאיר כיוון אחר שעל חייב לקחת בחשבון עת אצה לו הדרך להיעזר בהליך זה. יש לזכור, כי מרגע פתיחת ההליך, בכל פניה של החייב לביצוע עסקה כלשהיא, כולל מתן אשראי, עליו לציין כי הוא חדל פירעון. הדבר מגביל את החייב מלבצע עסקאות חדשות במצב זה ולקדם את עסקיו. החשש שלי הוא כי חייבים רבים במקום להתמודד עם חובותיהם יבחרו בהליך זה, מבלי להבין את משמעותיו האמיתיות. יש להבהיר הליך של פשיטת רגל הוא אות קין ויש לעשות הכל על מנת להימנע הימנו. רק מקרי קיצון בהם החייב באמת ובתמים לא יכול להחזיר חובותיו ולאחר שעשה כל שלאיל ידו על מנת להחזירם, ראוי לו שישקול הליך זה.

מעבר לכך, מרגע פתיחת ההליך, חברות המידע מציינות זאת ברישומיהן, וסביר להניח כי גופים עסקיים שונים ייזהרו ביותר מלקיים מגע עסקי עם חדל פרעון שכזה, דבר שיגביל ביותר את המשך ניהול עסקיו של אותו אחד.
כך גם מרגע פתיחת ההליך, ניתן כנגד החייב צו עיכוב יציאה מן הארץ, החייב מוגדר כלקוח מוגבל מיוחד כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, מוגבל מלהשתמש בכרטיסי אשראי ושיקים ואינו יכול להקים תאגיד. יצוין כי הגבלות אלו יכול שיוסרו לאחר תקופה מסוימת או יוארכו לתקופה ארוכה, אולם הכתם ייוותר על היסטוריית האשראי של אותו חייב וגם במקרה של קבלת הפטר ייקשה על החייב לקבל בעתיד משכנתא, לקבל הלוואות או אשראי בחשבונותיו ולחזור למסלול חיים תקינים ולנהל עסקים כבעבר.

מעבר לכך, יש לזכור כי עיון בחוק החדש מעלה כי הפיקוח כעת ובצדק רב, יהא צמוד ומקצועי יותר. עד כה בפני כל שופט מחוזי היו מצויים אלפי תיקים ויכולתו לפקח על התנהלותו של החייב, הייתה בעייתית ודיונים היו נקבעים אחת לשנה. לא עוד. כעת יהא ממונה לכל חייב אשר וודאי יהא בעל יכולות מקצועיות רבות יותר, ויוכל לפקח ולאתר כל פעולה חריגה של החייב. יתירה מזאת – חייב או מי שקשור אליו, שינסו להעלים או להבריח נכסים מנושיו או שיפעלו בניגוד להוראות הדין, אף צפויים לסנקציות פליליות ובכללן צווי מאסר.

ואחרון שהוא ראשון. הליך פשיטת רגל טומן בחובו, השלכות נפשיות בלתי מבוטלות שיש לקחת בחשבון. מאדם מקובל בחברה, בעל מעמד ובעל חירות למעשיו, הופך אדם לתלוי באחרים, תחת פיקוח והגבלות שונות, וללא חירות כלכלית כלל ועיקר. כל פעולה שלו חייבת להיות מדווחת לבעלי התפקיד והגבלות רבות מוטלות עליו. ניסיון החיים מלמד שלעיתים רבות הדבר גורם לערעור הביטחון העצמי של החייב ויכולתו לחזור למצבו קודם להליך זה.

לסיכום – אכן מדובר בחוק חדשני ביותר, אשר בא לסייע לחייב להפטר מחובותיו אליהם נקלע בתום לב יותר מבעבר. יחד עם זאת, עדיין יש לשקול בכובד ראש כניסה להליך זה, אשר יכול להכתים את החייב במשך תקופה ארוכה בשוק העסקי המשוכלל, שיגלה במהירות על מצבו הכלכלי של החייב, והדבר יכול למנוע מהחייב להמשיך לנהל את עסקיו באופן רגיל כבעבר. יש לעשות שימוש באפשרות זאת רק ולאחר שהחייב ניסה לעשות הכל – ובאמת הכל – בכדי להחזיר חובותיו. הבנקים היום, בין היתר נוכח הוראות בנק ישראל, מגלים גמישות יתר בכל הנוגע להגעה להסדרים וכדאי לנסות לנצל אפשרות זו בטרם נקיטת הליכי חדלות פרעון.

מעבר לכך, ככל שהחוק "ינוצל לרעה" על ידי חייבים שונים, שינסו לעשות לעצמם "חיים קלים", ויינקטו בהליכי חדלות פרעון חדשות לבקרים, הרי שבסופו של דבר מי שיינזק יותר מכל הם לא הבנקים או הגופים המוסדיים הגדולים שיידעו כיצד "לדאוג לעצמם", אלא מי שיינזק הם אנשי העסקים, שברזי האשראי יצומצמו בפניהם, הריביות שייאלצו לשלם ייגלו באופן משמעותי נוכח הסיכון הרב, והפגיעה האנושה ביותר תהיה באנשים מעוטי היכולת הכלכלית, אשר האשראי ייתייקר (אם וככל שיסכימו לתת להם אשראי) וייאלצו לתת בטחונות וערבים שונים לצורך קבלת אשראי זה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
פוסטים נוספים
מימוש משכנתא / חוב משכנתא

מימוש משכנתא / חוב משכנתא

מימוש משכנתא / חוב משכנתא הבנק רוצה למכור את בית המגורים שלכם – המדריך המלא הליך מימוש בית מגורים הנו
זהירות, ערבות….

זהירות, ערבות….

זהירות, ערבות…. עו"ד גלעד נרקיס לעיתים אין לנו ברירה אלא לחתום על ערבות לחבר או בן משפחה. מה ההגנות שיש
הסדרי חוב ללא הליכי פשיטת רגל

הסדרי חוב ללא הליכי פשיטת רגל

הסדרי חוב ללא הליכי פשיטת רגל אנו עדים בתקופה האחרונה להסדרות חקיקה רבות בתחום הפיננסי. כך חוקק לאחרונה חוק אשראי
מורה נבוכים למשתמשים בשיקים

מורה נבוכים למשתמשים בשיקים

מורה נבוכים למשתמשים בשיקים השימוש בשיקים עדיין נפוץ בעיקר בקרב בעלי עסקים ואנשים פרטיים. להלן נסקור מספר טיפים כיצד לנהוג
שיעור עלות אשראי מרבי לפי חוק אשראי הוגן

שיעור עלות אשראי מרבי לפי חוק אשראי הוגן

שיעור עלות אשראי מרבי לפי חוק אשראי הוגן הוראות החוק סעיף 5 לחוק אשראי הוגן שינה את ה"נוסחה" שהייתה קיימת
מעמדם של צדדים שלישיים לפי חוק אשראי הוגן

מעמדם של צדדים שלישיים לפי חוק אשראי הוגן

מעמדם של צדדים שלישיים לפי חוק אשראי הוגן סוגיה נוספת שנידונה בבתי-המשפט היא מעמדם של צדדים שלישיים בפני החוק. בפסק-הדין
מטרות חוק אשראי הוגן: חיזוק שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות כמתחרה ראוי לשוק ההלוואות הבנקאיות

מטרות חוק אשראי הוגן: חיזוק שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות כמתחרה ראוי לשוק ההלוואות הבנקאיות

מטרות חוק אשראי הוגן: חיזוק שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות כמתחרה ראוי לשוק ההלוואות הבנקאיות מלבד מתן הגנה מיידית ללווה, על-ידי הקמת
מטרות התיקון לחוק אשראי הוגן – הענקת הגנות ללווה

מטרות התיקון לחוק אשראי הוגן – הענקת הגנות ללווה

מטרות התיקון לחוק אשראי הוגן – הענקת הגנות ללווה חוק אשראי הוגן, הינו חוק בעל מאפיינים רגולטיביים (regulations), כאשר רגולציות
מה בין "ריבית" ל-"תוספת" בחוק אשראי הוגן

מה בין "ריבית" ל-"תוספת" בחוק אשראי הוגן

מה בין "ריבית" ל-"תוספת" בחוק אשראי הוגן "ריבית", לפי סעיף 1 לחוק, כוללת ריבית או הפרשי הצמדה, לפי העניין. "ריבית
חובת הגילוי בהסכם הלוואה

חובת הגילוי בהסכם הלוואה

חובת הגילוי בהסכם הלוואה הוראות החוק כללי סעיף 3 לחוק אשראי הוגן, חוזר ומדגיש את חובת הגילוי הסטטוטורית כלפי המלווה,
השארת תגובה