חוק אשראי הוגן - המותר והאסור

שינויים לטובה בתחום ההלוואות – שאלות ותשובות

ב- 18.7.2017 עבר "חוק אשראי הוגן" בקריאה שנייה ושלישית בכנסת ועם כניסתו לתוקף מדובר בתיקון לחוק המהווה מהפכה של ממש בכל הנוגע להלוואות, לריביות ובעיקר למותר והאסור בתחום כה רגיש – ושכיח זה – הנוגע כמעט לכל בית אב. להלן מספר שאלות ותשובות על החוק החדש:

שאלה: מה היה הרקע לתיקון החוק?

תשובה: למעשה מדובר בחוק אשר קיים משנת 1993 ושמו "חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ"ג-1993". מטרות התיקון היו רבות. בין השאר היה רצון לתת לחוק "שיניים" לגבי מי שמפר אותו, רצו לסדר את המצב הלא סביר שבו לבנקים היה מותר לקחת ריבית גבוהה ולגופים חוץ-בנקאיים היה מותר לקחת ריבית הרבה פחות גבוהה (מה שגרם לשוק החוץ-בנקאי להיות פחות רווחי וכדאי וכנגזרת- עם פחות גופים חוץ-בנקאיים שמלווים). היה גם רצון של המחוקק לחובות גילוי רחבות יותר, כדי שהלווה יידע טוב יותר לאיזה סוג של התחייבות הוא נכנס כשהוא לוקח הלוואה. יצוין כי החוק אמור להכנס לתוקף תוך 15 חודשים מיום פרסומו, כך שיש עוד זמן לכך אך לא יזיק להכיר לאן פני הדברים בתחום זה.

שאלה: מה קובע החוק? מה הריביות המקסימליות המותרות כעת?

תשובה: עד היום לבנקים למעשה לא הייתה שום תקרה והם יכלו לקחת איזו ריבית שהם רוצים. לזכותם ייאמר שהם היו צנועים והממוצע שלהם היה בסדר גודל של 6.7% (אבל גם היו מקרי קיצון של 14% ריבית). מאידך, לגופים החוץ-בנקאיים הייתה תקרה על פי חוק והיא נגזרה מממוצע האשראי הלא צמוד הניתן לציבור על ידי הבנקים שנקבעו על ידי בנק ישראל. בפועל התקרה עמדה על כ-8%.

בחוק אשראי הוגן הוחלט לשים תקרת ריבית אחידה לכל הגופים- הן במערכת הבנקאית והן במערכת החוץ-בנקאית. התקרה נקבעה על ריבית בנק ישראל + 15%. כלומר, בנק ו/או גוף חוץ-בנקאי לא לתת אשראי שנתי ביותר מריבית בנק ישראל פלוס 15%.

יצויין כי גם ריבית הפיגורים הוגדרה בחוק והיא תהיה בטווח של עד 3% (שיעור העלות המרבית של האשראי כשהוא מוכפל ב-1.2, בחישוב שנתי). כלומר, מקסימום הריבית האפשרי הוא ריבית בנק ישראל + 15% + 3% ריבית פיגורים = ריבית בנק ישראל + 18%. זה המקסימום האפשרי.

כמו כן, במקרה של הלוואה קצרת מועד (עד 3 חודשים), נקבע כי הריבית המקסימלית הינה ריבית בנק ישראל + 20% (לא כולל ריבית פיגורים, שבמקרה כזה תעמוד על עד 4%).

בנוסף, חוק אשראי הוגן לראשונה קובע גם ריבית פלילית והיא 30% ומעלה. גוף שייקח מעל 30% ריבית, בין אם מדובר בבנק או בגוף חוץ-בנקאי, הרי שמדובר בעבירה פלילית שדינה עד 3 שנות מאסר.

שאלה: מה נכלל במסגרת מגבלת הריבית? האם מותר לקחת עמלות אחרות כמו עמלת פתיחת תיק וכד' שלמעשה מעלות את הריבית האפקטיבית?

תשובה: החוק מגדיר מושג חדש שנקרא "העלות הממשית של האשראי" שכולל למעשה את כל התוספות (כל סכום שנדרש הלווה לשלם בקשר לחוזה ההלוואה מעבר לסכום שקיבל בפועל מן המלווה) כך שמגבלת הריבית כוללת למעשה כל תוספת ו/או עמלה למעט ריבית הפיגורים ומספר חריגים בודדים אחרים. במילים אחרות- המחוקק ביטל למעשה את אפשרות המלווה לתת ריבית מסוימת, אז לחייב את הלקוח לשלם כל מיני עמלות שמייקרות למעשה את הריבית המושלמת. בגדול הריבית צריכה לכלול הכול חוץ מריבית פיגורים.

שאלה: מה קורה למי שלא עומד בהחזר ההלוואה? האם יש הגבלה לרביות או לסנקציות שמותר לגבות ממנו?

תשובה: במידה וישנו חשש ממשי, או אם הסיכון לאי-פירעון הלוואה גדל בשיעור ניכר, או לחלופין אם הייתה הפרה יסודית של חוזה ההלוואה, זכאי המלווה להקדים את מועד הפירעון של ההלוואה, כולה או חלקה. החוק מגדיר פרוצדורה ברורה מאוד לעניין זה. בין היתר, יש לתת התראה עם דרכים למנוע את הקדמת הפירעון, לפחות 21 ימי עסקים לפני מהלך דרמטי שכזה. מאותו רגע נקבע מועד פירעון מוקדם, ואם הלווה מאחר לשלם ממועד זה, מתווספת לו גם ריבית פיגורים. לעניין הגבייה – הדרכים החוקיות הידועות עדיין תמיד שם- הגשת תביעה לבית המשפט ו/או הגשת בקשה בהוצאה לפועל.

שאלה: האם אין חשש שבגלל הגלת הריביות לקוחות מסוכנים (פרטיים או עסקים) לא יקבלו הלוואות?

תשובה: אמת. כפי שנכתב כבר, חוק אשראי הוגן קובע תקרת ריבית מקסימום אחידה של ריבית בנק ישראל + 15% לבנקים ולגופים חוץ-בנקאי. על הלוואות קצרות מועד (עד 3 חודשים), המקסימום הוא ריבית בנק ישראל + 20%. מעבר ל-15% יש מקום לסנקציות אזרחיות (עיצומים כספיים וקנסות). מעבר ל-30% מדובר כבר בסנקציות פליליות. אז כן- לקוחות "מסוכנים" (לקוחות שיש סיכוי שלא יחזירו את ההלוואה שיקחו) שמוערכים בפרמיית סיכון של יותר מ-15% פשוט לא יוכלו לקבל הלוואה. ואכן זה ייצור קבוצה של "מודרי אשראי" – אנשים שלא יכולים לקבל הלוואה לא מבנק ולא מגוף חוץ-בנקאי. אבל מה האלטרנטיבה? לתת הלוואה לכל אדם, אפילו אם יש סיכון לא קטן שהוא לא יחזיר את ההלוואה? להזכירכם בשנת 2008 כלכלת ארה"ב קרסה ובנקים נפלו בגלל מתן הלוואות לא אחראי ללוויים עם יכולת החזר אפסית. מעבר לכך- הגבול הנוכחי הוא 15% אבל ברור שגם אם היו קובעים תקרת מקסימום של 25%, עדיין היו לך לקוחות עם רמת סיכון של 40% ואז הם עדיין היו מודרי אשראי גם בתרחיש כזה. האם באמת אחראי לתת הלוואה לכל לקוח, מסוכן ככל שיהיה? צריך להיות גבול מסוים והמחוקק קבע ריבית מקסימום של 15%. מעבר לכך- אם מגיע לוקח "מסוכן" עם רמת סיכון מוערכת של 20% – או שלא יתנו לו הלוואה או שיתכבד המלווה וייקח את חלק מהסיכון על עצמו.

שאלה: מה ההגיון לקבוע את אותה ריבית גג לבנקים הנותנים הלוואות בסיכון נמוך לנשמים הנותנים הלוואות ללקוחות מסוכנים יותר?

תשובה: להזכירכם, המצב החוקי היום (וחוק אשראי הוגן הולך לשנות את זה) הוא שלבנקים אין תקרת מקסימום לעניין הריבית שהם יכולים לקחת ואילו לגופים חוץ-בנקאיים הייתה תקרה של בערך 8%. המקסימום הנמוך שיכלו גופים חוץ-בנקאיים לקחת (8% כאמור) הפכו את העיסוק ללא כדאי ולא רווחי. ולכן עיקר ההלוואות בארץ כיום הן דרך המערכת הבנקאית. המחוקק החליט "לתפוס שתי ציפורים במכה" – גם לשים לבנקים תקרת מקסימום סוף סוף וגם להעלות את תקרת המקסימום של גופים חוץ-בנקאיים מ-8% ל-15%. הוחלט גם שהתקרה תהיה שווה לכולם כדי לעודד תחרות בין המערכת הבנקאית ובין המערכת החוץ-בנקאית.

שאלה: ניתן להבין שאם "חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות" שינה את שמו ל-"חוק אשראי הוגן", הוא עדיין רק חל על הלוואות חוץ-בנקאיות, האם כך?

תשובה: לא. להבדיל מחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, החוק במתכונתו החדשה (ובשמו החדש) חל הן על גופים מלווים חוץ-בנקאיים והן על הלוואות של המערכת הבנקאית. במילים אחרות- החוק בא להסדיר את כל שוק ההלוואות, בין אם ההלוואה ניתנה על ידי בנק ובין אם ניתנה על ידי גוף חוץ-בנקאי (שאינו בנק). המשמעות העיקרית היא כי הבנקים, כמו גם החברות האחרות העוסקות בתחום, יהיו מחויבים לתקרות של ריביות מקסימום, לחובות גילוי נרחבות ולסנקציות פליליות על נורמות שקבע המחוקק.

שאלה: מה היה המצב בשוק מבחינת תקרות המקסימום של הריביות לפני תיקון החוק?

תשובה:יש לזכור כי המצב שהתקיים לפני תיקון החוק קבע תקרת ריבית מקסימלית לא גבוהה עבור גופים מלווים חוץ-בנקאיים (באזור ה-8-10 אחוז ריבית מקס') ואילו הבנקים נהנו מהיעדר הגבלה לגבי הריבית, ריבית מקסימלית שהגיעה לעיתים ל- 18 אחוזים (ריבית חריגה) אליה התווספו עליות ועמלות שונות. כאמור, המצב הקודם יצר מצב שבו לגופים חוץ בנקאיים לא היה רווחי או כדאי להיכנס לתחום בריביות המוצעות.

שאלה: ומה שינה תיקון החוק מהבחינה הזו?

תשובה: כעת, עם השוואת "התקרות" של ריביות המקסימום, יש לצפות שיותר גורמי הלוואה חוץ-בנקאיים ייכנסו לשוק, מה שבוודאי יגרום לתחרות ולריביות אטרקטיביות יותר לציבור הלווים.

רגע, אם בעבר המקסימום המותר של הריבית היה 8% וכעת המחוקק מתי להגיע לריבית מקסימום גבוהה יותר, של 15%, האם זה לא אומר שהריביות על ההלוואות רק יעלו?

תשובה: המחוקק בחששו כי הבנקים ינצלו את התקרה הגבוהה החדשה ומכך יבקשו להגדיל את הריבית המותרת דאג וציין כי לאחר כשנתיים יבחן מצב הריביות בשוק. אם נגיע למצב בו הבנקים ראו בהעלאת תקרת המקסימום כצידוק מוסרי מצד המחוקק להעלאת הריבית, הרי שהמחוקק יפעל להוריד את סף תקרת המקסימום.

שאלה: מה מבטיח שהחוק החדש ייאכף?

תשובה: כדי לתת לחוק "שיניים", נוספה לו סנקציה פלילית (מאסר של עד 3 שנים) במידה ועוברים על מספר כללים שקובע החוק. כך לדוגמה במקרה בו לא קיים המלווה את חובות הגילוי החלות עליו מכח החוק או לחלופין במקרה בו נגבתה ריבית שהינה מעל לאחוז המותר- 30% (ליתר הדיוק- ריבית בנק ישראל + 30%), שנחשבת "ריבית פלילית".

שאלה: האם יש בחוק אלמנטים שמגנים על הלווה ההדיוט?

תשובה:כן, נתחיל מכך שחוזה הלוואה חייב להיות מסמך בכתב וכן ישנה חובה על המלווה לתת ללווה עותק של חוזה ההלוואה לפני החתימה ולאפשר לו זמן סביר לעיין בו. גם לאחר כריתת החוזה, על המלווה לתת עותק של מה שנחתם ללווה. מעבר לכך, התיקון לחוק מחייב כעת להוסיף גם את שם הערב להלוואה (במידה ויש כזה) והם את מספרי הזהות של כל המעורבים. בנוסף, יש לציין את שיעור העלות המירבית של האשראי (כמה במקסימום ההלוואה אמורה לעלות לי- הכול כולל הכול? כולל עמלות למיניהן, מיסים וכו') והן את שיעור ריבית הפיגורים המירבית. כמו כן, יש לפרט על הזכות לפירעון מוקדם של ההלוואה ומהם התנאים לתרחיש שכזה.

מה עוד חשוב לדעת?

תשובה: עוד חידוש בחוק הינו עצם הזכות או האפשרות של המלווה להקדים את מועד הפירעון של ההלוואה (כולה או חלקה) במספר תרחישים מסוימים כגון חשש ממשי לאי פירעון ההלוואה או אם הסיכון לתרחיש אי פירעון ההלוואה גדל וכן בשל הפרה יסודית של חוזה ההלוואה.

האם ישנן בעיות חדשות שעלולות לצוץ עקב השינוי בחוק ואם כן, מהם?

תשובה: באופן כללי הסדרת שוק ההלוואות הן במערכת הבנקאית והן במערכת החוץ-בנקאית ויצירת תחרות ביניהם הן לחלוטין צעד בכיוון הנכון. אולם יש לזכור שישנן גם בעיות חדשות שהשוק עלול ליצור.

כך לדוגמה במקרה של פריטת  צ'קים. דובר בסיטואציה בה אדם מקבל צ'ק ולאותו אדם אין חשבון בנק (כן- ישנם אנשים בארץ שאין להם חשבון בנק…). אותו אדם ירצה להמיר את הצ'ק במזומן וישנן חברות בארץ שנותנות את השירות הזה תמורת עמלה מסוימת. חוק אשראי הוגן לא החריג את המושג "פריטת צ'ק" מפעילות ניכיון או מתן אשראי ונכון לעכשיו, העמלות הנמוכות בשוק זה ככל הנראה יחסלו את הפרקטיקה הזו, שנהנים ממנה כיום מאות אלפי לקוחות.

דוגמה אחרת לבעיה שתיווצר עם כניסת השוק לתוקף היא מודרי האשראי. לאחר תחולת החוק, ייקבעו כללים ברורים לשוק ההלוואות בארץ ויהיו פרטים שלא יהיו מסוגלים לקבל אשראי לא מבנק ולא מגוף חוץ-בנקאי. היו דיבורים בחודשים האחרונים על הקמת קרן ממשלתית למודרי אשראי אך דבר לא קודם מאז, נכון לרגע כתיבת שורות אלה.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
פוסטים נוספים
התמודדות המערכת הבנקאית עם מהפכת המטבעות הדיגיטליים

התמודדות המערכת הבנקאית עם מהפכת המטבעות הדיגיטליים

התמודדות המערכת הבנקאית עם מהפכת המטבעות הדיגיטליים המערכת הבנקאית שהינה מערכת מתקדמת יחסית בכל הנוגע להפנמת העולם הדיגיטלי, מחשוב ושירותי
חוק אשראי הוגן

חוק אשראי הוגן

חוק אשראי הוגן – המותר והאסור שינויים לטובה בתחום ההלוואות – שאלות ותשובות ב- 18.7.2017 עבר "חוק אשראי הוגן" בקריאה
מימוש משכנתא / חוב משכנתא

מימוש משכנתא / חוב משכנתא

מימוש משכנתא / חוב משכנתא הבנק רוצה למכור את בית המגורים שלכם – המדריך המלא הליך מימוש בית מגורים הנו
זהירות, ערבות….

זהירות, ערבות….

זהירות, ערבות…. עו"ד גלעד נרקיס לעיתים אין לנו ברירה אלא לחתום על ערבות לחבר או בן משפחה. מה ההגנות שיש
הסדרי חוב ללא הליכי פשיטת רגל

הסדרי חוב ללא הליכי פשיטת רגל

הסדרי חוב ללא הליכי פשיטת רגל אנו עדים בתקופה האחרונה להסדרות חקיקה רבות בתחום הפיננסי. כך חוקק לאחרונה חוק אשראי
מורה נבוכים למשתמשים בשיקים

מורה נבוכים למשתמשים בשיקים

מורה נבוכים למשתמשים בשיקים השימוש בשיקים עדיין נפוץ בעיקר בקרב בעלי עסקים ואנשים פרטיים. להלן נסקור מספר טיפים כיצד לנהוג
שיעור עלות אשראי מרבי לפי חוק אשראי הוגן

שיעור עלות אשראי מרבי לפי חוק אשראי הוגן

שיעור עלות אשראי מרבי לפי חוק אשראי הוגן הוראות החוק סעיף 5 לחוק אשראי הוגן שינה את ה"נוסחה" שהייתה קיימת
מעמדם של צדדים שלישיים לפי חוק אשראי הוגן

מעמדם של צדדים שלישיים לפי חוק אשראי הוגן

מעמדם של צדדים שלישיים לפי חוק אשראי הוגן סוגיה נוספת שנידונה בבתי-המשפט היא מעמדם של צדדים שלישיים בפני החוק. בפסק-הדין
מטרות חוק אשראי הוגן: חיזוק שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות כמתחרה ראוי לשוק ההלוואות הבנקאיות

מטרות חוק אשראי הוגן: חיזוק שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות כמתחרה ראוי לשוק ההלוואות הבנקאיות

מטרות חוק אשראי הוגן: חיזוק שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות כמתחרה ראוי לשוק ההלוואות הבנקאיות מלבד מתן הגנה מיידית ללווה, על-ידי הקמת
מטרות התיקון לחוק אשראי הוגן – הענקת הגנות ללווה

מטרות התיקון לחוק אשראי הוגן – הענקת הגנות ללווה

מטרות התיקון לחוק אשראי הוגן – הענקת הגנות ללווה חוק אשראי הוגן, הינו חוק בעל מאפיינים רגולטיביים (regulations), כאשר רגולציות
השארת תגובה