הבנקים חייבים ליישם צעדים אלו באופן יזום ולא לחכות שהלקוחות יפנו אליהם.

פער הכוחות המובנה במערכת היחסים שבין הבנקים ללקוחות מטיל על הבנק חובה מוסרית ולגישתי גם חוקית, למפות את הלקוחות, לאבחן מה השירות המיטבי המתאים לכל אחד מהם ולפנות אליהם באופן יזום על מנת להציע להם אלטרנטיבות יעילות לשיפור מצבם ולמיצוי זכויותיהם ולמימוש האפשרויות הקיימות להם.

כך למשל מצופה מהבנק לאתר לקוחות שיש סיכוי גבוה שיחוו קשיים בעקבות העלייה המשמעותית בסכומי החזר המשכנתא החודשיים, לשוחח איתם, להציע להם פריסת ההלוואה לתקופה ארוכה יותר, הקפאת התשלומים לתקופה מסויימת ואפילו ספיגת חלק מעליית הריבית על ידי הבנק.

ללקוחות בעלי פקדונות או יתרות זכות בעו"ש מצופה כי הבנק יקח אחריות ויפנה באופן יזום ויציע להם את אפיק הפקדון הנושא את הריבית המיטבית בהתאם לנסיבות.

הבנק כגוף מרכזי בחיינו וכמעין סוכנות חברתית לא יכול להיתמם, לשמור על פרופיל נמוך ולהנות מהרווחים האסטרונומיים מבלי שינקוט בצעדים אקטיביים ליידוע הלקוחות בדבר האפשרויות העומדות בפניהם.

בכל מקרה הלקוחות חייבים לזכור שבסופו של דבר יש להם אפשרויות ודרכים להתמודד מול המערכת הבנקאית:

• לדעת ולהכיר את זכויותיהם ואת האפשרויות הקיימות- ידע זה כוח.
• להפעיל את כוח המיקוח, ניהול מו"מ עם הבנק, השוואה בין התנאים המוצעים בבנקים השונים ובחברות חוץ בנקאיות ובמקרים מסוימים אפילו פנייה למפקח על הבנקים בבקשה להתערבותו כשנעשה לה.