סקירת פסיקה: ביטול או הפחתת מסגרת האשראי - שלא כדין

gavel-3575414_640

בחרתי לפתוח פרק זה בפסק-דין משמעותי אשר מהווה אבן דרך בבחינת זכותו של הבנק להתערב במסגרת האשראי נדון בבית-המשפט המחוזי במסגרת פרשת הידועה בשמה – "מחסני חשמל". בפסק-דין מחסני חשמל נ' בנק מזרחי המאוחד[1], נדונה תביעת חברת מחסני חשמל, בגין הנזקים שנגרמו לה לנוכח הוראת הבנק לדרוש פירעון האשראי של החברה ואי-חידוש מסגרות האשראי. נטען על-ידי מחסני חשמל כי החלטה זו גרמה, הלכה למעשה, לחיסול חשבונה של החברה, והיא היתה הראשונה בשרשרת של החלטות שהתקבלו על-ידי הבנק בתקופת זמן של חודש בלבד, ואשר הובילו לבסוף לפירוקה של החברה.

סלע המחלוקת העיקרי בפרשה זו היה – "האם סגירת מסגרת האשראי נעשתה באופן מיידי, ללא התראה מצד הבנק כלפי החברה, וללא סיבה מוצדקת – או שמא, סגירת מסגרת האשראי היתה כורח המציאות נוכח חריגות חוזרות ונשנות של החברה ממסגרת האשראי שהוקצתה לה, וכי לחברה ניתנו התראות רבות על כך עובר לסגירת האשראי – כפי שטוען הבנק."

מעניין לראות כי התקופה המהותית הנתונה במחלוקת הינה למעשה תקופה של כחודש לפני המועד בו ניתנה לחברה ההודעה על סגירת מסגרת האשראי. עד לאירועים שהובילו לסגירת האשראי התנהל חשבונה של החברה בבנק, תוך קביעת מסגרות אשראי משתנות בתאום בין החברה לבין הבנק. החברה ביקשה להגדיל האשראי ומהראיות עלו כי ההמלצה הייתה חיובית מאוד לגבי מצבה של החברה.

כפי שעלה מהעדויות והראיות, כך מצא בית-המשפט, מערכת היחסים בין הבנק לחברה התנהלה תוך שינוי מסגרות האשראי שנקבעו לה על פי צרכיה מעת לעת, לעיתים בעקבות משיכות יתר שביצעה החברה בחשבונה, ולעיתים ללא משיכות יתר, בעקבות בקשות של מנהלי החברה. בכך, לצד ההסכמים הפורמליים בין החברה לבנק, נוצר נוהג לפיו לאורך כל התקופה בה התנהל חשבון החברה בבנק, ועד לאירועים נשוא הליך זה, הבנק לא הגיב על חריגות החברה, או שהגיב עליהן בהגדלת מסגרת האשראי שהעמיד לה. החברה היתה רשאית להסתמך על נוהג זה. לפיכך, נקבע כי במהלך התקופה הקצרה שקדמה להודעת הבנק בדבר סגירת מסגרת האשראי דיבר הבנק בשני קולות, ונתן למנהלי החברה להבין – ואף יצר אצלם ציפיה לגיטימית – כי מסגרת האשראי שביקשו תאושר וכי מצב חשבונה יציב[2].

לאור האמור נקבע, כי הודעת הבנק בדבר סגירה מיידית של מסגרת האשראי ניתנה ללא התראה מוקדמת, או למצער, ללא התראה מספקת לחברה.

בית-המשפט ציין כי משמעותה של סגירה מיידית של מסגרת האשראי ברורה, בהקשר של כל גוף עסקי ככלל, ובהקשר של החברה דנן ושוק החשמל בפרט. אין ספק כי משמעות הסגירה המיידית היתה ידועה אף לבנק, והבנק צפה – או יכול היה לצפות – את הנזק שעתיד להיגרם לה. במצב דברים זה, על הבנק היה לשקול את הנזק שעלול היה להיגרם לחברה – ואכן נגרם לה בפועל – כתוצאה מסגירה מיידית של מסגרת האשראי, אל מול הנזק שהיה נגרם לבנק מנקיטה באמצעים חריפים פחות, המקנים לחברה שהות להערך בהתאם[3].

מסכם בית-המשפט וקובע כי "לו נתן הבנק לחברה התראה מספקת לפני סגירת מסגרת האשראי בפועל, החברה היתה יכולה להערך בהתאם, בין באמצעות פתיחת חשבון אשראי בבנק אחר, ובין בכל דרך אחרת שהיתה מצמצמת את נזקה. משלא עשה כן, אני סבורה כי הבנק לא ערך את האיזון הראוי בין האינטרסים שלו לבין האינטרסים של החברה – לקוחתו."

אם כן בית-המשפט פסק, כי אף אם הייתה סיבה המצדיקה את סגירת מסגרת האשראי של החברה, הרי שעדיין סגירתה באופן מיידי – כפי שעשה הבנק – איננה עולה בקנה אחד עם חובות האמון והזהירות בהן מחוייב הבנק, זאת בפרט אל מול הנזק המיידי והבלתי-הפיך שגרמו החלטות אלו לחברה – לקוחה של הבנק. עוד הוסיף בית-המשפט כי במצב דברים זה, על הבנק היה לשקול את הנזק שעלול היה להיגרם לחברה – ואכן נגרם לה בפועל – כתוצאה מסגירה מיידית של מסגרת האשראי, אל מול הנזק שהיה נגרם לבנק מנקיטה באמצעים חריפים פחות, המקנים לחברה שהות להיערך בהתאם. על פסק-הדין הוגש על-ידי הבנק ערעור לבית-המשפט  העליון אשר התקבל בהסכמת הצדדים, לפיו בוטל פסק-הדין והוסכם על פיצוי נמוך מהסכום שנפסק על-ידי בית-המשפט-המחוזי.

לדעתי יש בפסק-דין הצצה חשובה ביותר להתנהלות אופיינית בין חברה עסקית לבין בנק ודוגמה מובהקת לקושי האינהרנטי הקיים ללקוח להוכיח הסכמים בעל-פה ודרך התנהגות, שגרמה לו לסבור כי הוא עומד בסיכומיו מול הבנק (שכאמור אף התקבלה בבית-המשפט המחוזי). כך גם פסק-דין זה מציג כיצד בשל מחלוקת (כנה ואמתית – ותוצאת פסק הדין לא רלוונטית לעצם המחלוקת האמתית שהייתה קיימת – לפחות מבחינה סובייקטיבית של שני הצדדים) בין בנק ללקוח הגיעה הלקוחה להליכי חדלות פירעון שרק בעקבות מינוי בעל תפקיד וניהול הליך משפטי, בחסות ובאישור בית-המשפט, הצליחה להגיע לתוצאה זו.

להלן יסקרו פסקי דין נוספים שנדונו וזאת על מנת לנסות ולתת תמונת מצב רחבה יותר. פסק-דין בנק לאומי נ' מפעלי דגן בלוקים וחומרי חציבה בע"מ48, דן בלקוחה שחשבונה הוגבל על-ידי הבנק לאחר שזה האחרון סרב לכבד שיקים שמשכה, בטענה שיתרת החובה של הלקוחה חרגה מתקרת האשראי. בדיון התברר כי הלקוחה לא חרגה ממסגרת האשראי שלה. בית-המשפט-המחוזי פסק, כי כאשר לקוח אינו חורג ממסגרת האשראי המאושר שהוקצה לו על-ידי הבנק, אין האחרון רשאי לסרב לכבד שיקים שנמשכו מחשבון הלקוח. בית-המשפט קבע, כי סירוב הבנק במקרה זה, היה שלא כדין.

בפסק-דין א.א.א. יזמית ייצור וסחר בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון49, קבע בית-המשפט המחוזי כי הבנק הגביל את חשבונה של הלקוחה וסרב לכבד שיקים שלא כדין, וזאת בניגוד להסכם בדבר מסגרת האשראי של הלקוחה, ולפיכך חייב לפצותה על הנזקים שנגרמו לה עקב כך. במקרה דנן נקבע:

"מן הדין לפסוק לתובעת פיצוי בגין הוצאת שם רע זה. בקביעת שיעור פיצוי זה אתחשב במספר הרב, באופן יחסי,של השיקים שסורבו שלא כדין, מחד גיסא ובתקופת ההגבלה הקצרה יחסית כ-3 שבועות, מאידך גיסא. יש להביא בחשבון אף את העובדה כי ה"שם הרע" שיצא לתובעת והתנערות הספקים ממנה נבע לא רק ולא בעיקר מסרובם של 13 השיקים אלא מהקשיים הכלכלים אליה היא נקלעה לפני הגבלת החשבון ומהחזרת שיקים נוספים בסכומים נכבדים."

בפסק-דין בן מלך אילן נ' בנק כללי לישראל50 הוסכם כי הלקוח, אשר סחר במעו"ף, ימציא בטחונות להבטחת פעילותו בחשבון, וכי בהעדר בטחונות מתאימים רשאי יהיה הבנק לבצע פעולות בחשבון על דעתו, על-מנת לכסות את החריגה. בשלב כלשהו סבר הבנק, כי אין בידו די בטחונות ודרש בטחונות נוספים, ואף קיבלם, אלא שלטענתו ביטחונות אלו לא סיפקו אותו. לכן עצר את פעילות החשבון, ופעל בעצמו להפסקת הפעילות, מבלי לתת ללקוח שהות, אף לא של מספר ימים, בכדי שיחסל את תיק ההשקעות שלו מתוך שקול-דעת. בית-המשפט קיבל את טענת הלקוח כי המציא את הביטחונות הנדרשים, ולכן הבנק הפר את התחייבותו לאפשר לו את המשך הפעילות בשוק המעו"ף, ובכך גרם לו נזק. ברם, בית-המשפט לא קיבל את טענת הלקוח, כי בהתאם להסכמת הצדדים התחייב הבנק לאפשר לו פעילות עד ליום 1.8.95. בסברו, כי הדבר אינו אפשרי נוכח אופייה המיוחד של הפעילות בשוק המעו"ף. עם זאת, נקבע, כי הבנק הפר את התחייבותו כשחיסל את תיק האופציות של הלקוח בחיפזון ומבלי שהיה בידי סוגרי הפוזיציות הפתוחות לבחון את השוק. הבנק לא איפשר ללקוח מספר ימים, על-מנת, שיחסל את תיק ההשקעות שלו מתוך שקול-דעת, או אז, סביר כי הפעולות היו מתבצעות בשערים טובים יותר לאור המיומנות המקצועית של הלקוח, העולה על זו של עובדי הבנק. מכאן, בית-המשפט העריך באמצעות אומדנא כי הלקוח יכול היה לחסוך כ- 65% מתוך ההפרש בין התמורה בפועל לבין התמורה הרעיונית, והפחית סכום זה מחובו של הלקוח לבנק.

בפסק-דין סירמה ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ52, נמצא כי פרץ ויכוח בין הלקוח לבין פקיד הבנק וכ"עונש" ביטל הפקיד את מסגרת האשראי. נקבע, כי אין לבטל מסגרת אשראי על רקע גחמה של פקיד בנק זה או אחר, ללא כל בסיס הגיוני53.

בפסק-דין מושקוביץ מוצרי חלב בע"מ נ' בנק הפועלים54, נקבע כי הסכם להגדלת מסגרת האשראי של הלקוח, יכול ויתקיים בעל-פה. כאשר הבנק אינו מספק כל הסבר לשאלה מדוע שועבדו נכסי הלקוח לטובתו, הרי שיש להעדיף את גרסת הלקוח, לפיה השעבוד נעשה לצורך קבלת אשראי מהבנק.

בפסק-דין אמין עיסמי ואח' נ' בנק לאומי55, קבע בית-המשפט, כי לבנק המגיש תביעת חוב נגד לקוח, כאשר הלקוח לא חרג ממסגרת האשראי המאושר, ופעל על-פי ההסכם בינו לבין הבנק, אין עילת תביעה כנגד הלקוח. גם כאשר ההסכם עם הלקוח מאפשר לבנק להעמיד האשראי לפירעון מיידי על-פי שקול-דעתו הבלעדי, הרי שעליו לעשות זאת בתום-לב ולא בלי סיבה, ועליו לקחת בחשבון את הנזק הרב שעשוי להיגרם ללקוח.

בפסק-דין בנק דיסקונט נ' סאסי 2000 פיתוח ובניה בע"מ56 , נפסק, כי לבנק מעמד מיוחד כסוכנות חברתית, וחלק מהחובות הנלוות למעמד זה, כוללות גם הימנעות מפעולה חד צדדית המעמידה את חוב הלקוח לפירעון מיידי, תוך ניצול הכוח ללא אינטרס מוצדק. לכן יש ליתן הודעה מוקדמת על הכוונה להפסיק את מתן האשראי ללקוח, ויש להצביע על סבירות פעולת הבנק.

בפסק-דין דוד זלכה נ' בנק מזרחי טפחות58, התקבלה גרסת הלקוח כי הושגה הסכמה לפיה יכסה את חובותיו מהלוואת המשכנתא ובהינתן כי לא השתנו נסיבות מתן האשראי הזמני, נקבע כי היה על הבנק לשלוח הודעה מספקת בכתב בדבר ביטולה או הגבלתה שלמסגרת האשראי, משלא פעל כנדרש, הפר את חובות תום-הלב והזהירות כלפי הלקוח.

בפסק-דין בנק מזרחי טפחות נ' יפה בדיחי59, נטען כי הבנק התנכל ללקוחה עת שהעמיד לפירעון מיידי את היתרה בחשבונה האישי, לאחר שהיא ובן זוגה הגישו כנגד הבנק תביעה על סכום של למעלה ממיליון וחצי ₪, ביחס לחשבון עסקי שמנהלים. נקבע כי אין הבנק יכול לנצל את הזכות לסלק את מסגרת האשראי באופן בלתי סביר ומבלי שתינתן ללקוחה שהות ופרק זמן סביר לסלקה.

בפסק-דין בנק דיסקונט נ' א.ת.ק עבודות וקבלנות בע"מ60, נתן בית המשפט רשות להתגונן נוכח הטענה כי הבנק הפסיק באופן חד צדדי חריגה קבועה ממסגרת האשראי ובכך גרם ללקוחה לקרוס וגרם לה לנזקים גדולים וזאת לאחר שהוכח כי הבנק אישר באופן עקבי חריגה משמעותית ממסגרת האשראי.

בפסק-דין סקאיליפט בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון61, סירב הבנק לכבד שיקים של הלקוחות. כמה ימים לאחר שוב מכן סירב הבנק לכבד שיקים שמשכו הלקוחות ובעקבות זאת נשלחה להם "הודעה על החלת הגבלות". הלקוחות טענו כי היה להם יסוד סביר להניח כי השיקים שלהם יכובדו עקב התנהגות העבר של הבנק. נקבע כי הלקוח זכאי לדרוש כיבוד משיכות כל עוד לא הודיע הבנק על ביטול הסכמתו או לא נקט בכל פעולה המראה ללקוח שאין הבנק רוצה בהמשכו של ההסכם. הודעת הבנק ללקוח חייבת להיעשות בצורה סבירה והוגנת תוך מתן זמן סביר ללקוח. אורכה סבירה תלויה בנסיבות העניין. במהלך תקופת האורכה ועד תומו, נמשכת חובתו של הבנק לכבד שיקים בחריגה.

בפסק-דין בנק הפועלים נ' הספל פנחס62, השאלות שבמחלוקת היו האם בדין ביטלה התובעת את מסגרת האשראי של הנתבע? מתי ביטלה אותו בפועל? האם היתה רשאית לחייב את יתרות החובה בחשבונו בריבית חריגה ולא זו שעל-פי מסגרת האשראי שהועמדה, כפי שהוסכם בין הצדדים? האם הבנק רשאי היה לחייב את הוראת הקבע של הלקוח, בהורדת תשלומים מחשבונו לתוכניות החיסכון, באותה עת בה סירבה שיקים שלו, ובכך הגדילה את יתרת החובה בחשבונו? לטענת הבנק מסגרת האשראי של הלקוח בוטלה לאחר שהוא חרג באופן קבוע ומתמשך ממסגרת האשראי המאושרת, זאת גם לאחר פניות להקטין את החריגה מצד הבנק וכן לאחר שהלקוח לא עמד בהבטחותיו לספק בטחונות. ביטול האשראי נבע מהערכת הבנק כי הוא מסתכן באי-יכולת גביית האשראי. הבנק אף טען כי  רשאי לבטל את מסגרת האשראי גם ללא הודעה מוקדמת בהתאם לבקשה לפתיחת חשבון. נקבע כי התנהגות הבנק באופן כללי היתה כראוי, עד לביטול מסגרת האשראי – כלומר ראוי שיממש את תוכניות החיסכון כדי להקטין חוב וגם כאשר סירב לכבד שיקים כאשר הלקוח חרג ממסגרת האשראי. פעולה זו של הבנק, מבלי להודיע ללקוח נעשתה שלא כדין. התנהגות כזו איננה עונה לדרישת חובת האמון וההתנהגות הראויה של הבנק. כמו-כן הבנק לא הצליח להוכיח כי הנתבע קיבל מכתבי התראה אודות ביטול מסגרת האשראי.

בפסק-דין בנק לאומי נ' פוקוס אלקטרוניקה בע"מ63, התייחס בית-המשפט-המחוזי לביטולו של סעיף 18(ג) לכללי הבנקאות (שירות ללקוח) (גילוי נאות ומסירת מסמכים), התשנ"ב – 1992 שהוזכר לעיל, וקבע כי הרציונל לביטול הסעיף נעוץ ברצון המחוקק לחייב את הבנקים המעוניינים לבטל או להקטין את מסגרת האשראי של לקוחותיהם, ליתן על כך הודעה זמן סביר מראש, ולא להסתפק בהודעה בת 10 ימים בלבד, וזאת על-מנת לאפשר ללקוח שהות מספקת להתארגנות לשם גיוס כספים. אולם מאחר ולא חוקקה כל הוראה חליפית אחרת, הרי שנוצרה לקונה בחוק, ובית-המשפט פונה למפקח על הבנקים בפסק-הדין, בבקשה ובהמלצה כי יש לחוקק כלל מתאים, שיתן שהות של 30 יום לפחות ללקוח, בטרם ביטול מסגרת האשראי, שכן תקופה של שבועיים אינה מהווה "זמן סביר" בעיני בית-המשפט.

בעניין אברהם שכטר נ' בנק מזרחי המאוחד63א, נקבע כי אי כיבוד שיקים על-ידי הבנק וביטול מסגרת האשראי של הלקוח, ללא התראה מראש וללא תיאום עמו, הנה פעולה בחוסר תום ולב ושלא בדרך מקובלת. בפרשה זו טען הלקוח כי עקב חוסר מקצועיותו וחוסר תום לבו של הבנק, איבד את כל רכושו ונגרמו לו נזקים בסך של 4,726,428 ₪. הבנק מנגד טען כי מדובר במקרה פשוט של לקוח, שחרג ממסגרות האשראי ומשך כספים מחשבונו, מבלי שהייתה בידיו יכולת להחזירם וכתוצאה מכך נקלע למשבר כלכלי, שהוא כולו פרי מעשיו ומחדליו.

בדיון ההוכחות התברר כי מנהל הסניף סבור היה כי לא היה מקום להחזיר את השיקים בחשבון וכי נאלץ לעשות כן רק עקב הנחיות כאלו שקיבל מההנהלה, תוך שהפנה למנהל בכיר שהורה לו לפעול כך. אולם משנשאל אותו פקיד בכיר אודות האמור, טען כי אין זה מתפקידו לתת הוראות מסוג זה וכי הדבר נתון לשיקול דעתו הבלעדית של מנהל הסניף.

לפיכך, נקבע כי הבנק פעל בחוסר עקביות בנוגע לכיבוד שיקים וזלזל במשמעות הנודעת לכך על התובע ועסקיו וכי הסברי הבנק באשר להתנהגותו אינם ניתנים להבנה, במיוחד שעה שהבנק התיר בעבר חריגה גבוהה ברבה ממסגרת האשראי.

עוד נקבע כי הבנק ידע היטב שהלקוח לא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו כלפי ספקים, קבלנים ורוכשי דירות אם שיקים שלו יחוללו, ועשה שימוש בזכותו שלא לכבד שיקים בשל חריגה קטנה יחסית בחשבון. לפיכך, נקבע כי חילול השיקים בנסיבות אלה והגבלת החשבונות, ללא התראה מראש וללא תיאום עם הלקוח, הינה פעולה בחוסר תום ולב ושלא בדרך מקובלת, ואין להשלים עמה, ולכן נקבע פיצוי גבוה שעל הבנק לשלם בגין הנזקים הגדולים שנגרמו לעסקיו של הלקוח והצורך לממש נכסים במחירים נמוכים כדי שוויים.

כב' השופט י' עמית כתב בעמוד 467 במאמרו[4], כי סבור הוא שבמקרים מיוחדים ניתן לראות במחדל של צד ג' ככזה המקים עילה לגריעת שיק:

"לדעתנו, בנסיבות מיוחדות ניתן להכיר במחדל או במעשה של צד ג' ככזה, היוצר את היסוד הסביר של בעל החשבון. פרשנות מרחיבה זו, יש בה כדי לפתור מקרים "קשים" שבהם נקלע בעל החשבון להגבלה שלא בטובתו או בנסיבות שלא יכול היה לצפותן או לשלוט בהן".

בענין ש.א דפוס אופסט תפן[5] דן בית המשפט המחוזי במשמעות המילים "יסוד סביר להניח", ופוסק כי:"משמעותו של היסוד ה"סביר להניח", שהיתה חובה על הבנק לפרוע את השיק בשל כך שהיה הסכם בין המבקש לבנק שמכוח אותו הסכם, הבנק היה חייב לפרוע את השיקים כולל מרכיב אובייקטיבי ומרכיב סובייקטיבי, המשמשים זה במשולב עם זה, ונבחנים זה לאורו של זה […]סבירות הנחתו של הלקוח, היינו היסוד האובייקטיבי, צריכה שתיבחן על רקע היסוד הסובייקטיבי."

וכך נקבע בענין בזאר[6]: "במקרה שבנק מכבד מסגרת אשראי בשיעור גבוה מזו שהוסכם עליה, וזאת משך תקופה ארוכה מאד, של חודשים רבים, ולא מוציא ולו פעם מכתב התראה או מודיע באופן ברור שלא יכבד את השיקים, אזי סבורה אני שבעל החשבון יכול להסתמך על כך וניתן לאמר שנכרת הסכם חדש בין הבנק ללקוח. לא הייתי אומרת דברים דומים מקום שמדובר במצב זמני, לא הייתי אומרת דברים דומים מקום שהבנק הוציא מכתב התראה, או שבפני ביהמ"ש עדויות על כך שהבנק מודיע שאיננו מסכים לחריגה. מתצהירו של מנהל סניף המשיב לא התרשמתי שאלו היו התראותיו".

ובענין דומה נפסק בענין ולדמן[7], כי: "על פי הפסיקה, כדי שיוכר הסכם מכוח התנהגות מצד הבנק, צריכה ההתנהגות להיות התנהגות נמשכת, רצופה, לאורך תקופת זמן ממושכת, התנהגות שיהיה בה כדי להעיד על אופי של הסכם מחייב".

בענין ברלינסקי[8] נאמר כי:

"כל הדוגמאות הנ"ל, ובדפי החשבון ישנן דוגמאות רבות נוספות, מראות בעליל על תמונה כללית של ניהול החשבון של המבקשת בבנק, והיא שהבנק היה פורע שיקים של המבקשת באופן שוטף וכמעט קבוע, למרות שיתרות החובה בחשבון היו הרבה מעל למסגרת האשראי המאושרת שהיתה למשיבה.

לא זו אף זו, באותם תאריכים עצמם שבהם החזיר הבנק שיקים שנכללו ברשימה שבהודעת ההגבלה, פורע הבנק שיקים אחרים. בתאריכי החזרת שיקים אחרים שנכללו ברשימה, פרע הבנק יום קודם לכן או יום לאחר מכן, או גם קודם וגם אחר כך, שיקים אחרים למרות שיתרות החובה בחשבון לא השתנו. […] התנהגות הבנק לא היתה עקיבה וסדירה בכל הנוגע להחזרות שיקים. להיפך, אין ספק, שהבנק נהג לאורך כל התקופה שבה הוחזרו השיקים נשוא הודעת ההגבלה, לפרוע שיקים בסכומים דומים לאלו שהחזיר, ואף בסכומים גבוהים יותר, למרות שיתרות החובה היו דומות, זהות ואף גבוהות יותר […] התנהגותו הנמשכת של הבנק כמתואר לעיל, נתנה למבקשת יסוד סביר כי הבנק יפרע גם את השיקים, נשוא הודעת ההגבלה. העובדה שהבנק החזיר מדי פעם שיקים של המבקשת, לא היה בה כדי להעמיד את המבקשת בפני ידיעה שהבנק יחזיר את השיקים שסורבו, שכן כנגד החזרות שיקים על ידי הבנק היו הרבה יותר שיקים שנפרעו ע"י הבנק באופן שוטף, למרות יתרות החובה, כפי שראינו מהדוגמאות לעיל ומכלל דפי החשבון שצורפו לבקשה. "

וכן נפסק בענין בית הכרם[9]: "אפילו תאמר כי פרשנות זו לעילות הביטול מאולצת, יש ליתן את הדעת גם לעמדה הגורסת כי רשימת עילות הביטול שבחוק אינה רשימה סגורה. כפי שמציין כב' השופט עמית במאמרו הנ"ל, ככל שהיה מדובר ברשימה סגורה, יש לתהות מדוע היה צורך בהוראת סעיף 10(ב) כי טענות מסוימות לא תהוונה עילה לערעור או לביטול הבאת שיק במניין המסורבים. עוד הוא מציין כי היו שגרסו כי ניתן להרחיב את עילות הביקורת, מכוח סמכותו הטבועה של בית המשפט ליתן כל סעד הדרוש לעשיית צדק. נאמר שם כי הטלת מגבלות בנסיבות שאין אשם לבעל החשבון, מהווה פגיעה בקניינו של אדם, בניגוד לסעיף 3 לחוק יסוד כבוד האדם כאשר הפגיעה עולה על הנדרש מתכלית החוק (ר' עמ' 476, שם)."

בנסיבות המקרה שלפנינו, "הפרופיל" העסקי החיובי של המערערת והתנהלותה מול הבנק במשך תקופה ארוכה, מובילות למסקנה שמן הראוי לגרוע מרשימת השיקים שסורבו, למצער את אותם השיקים שהוזכרו בבקשה, ועל ידי כך לתת למבקשת הזדמנות להמשיך בפעילותה ולמנוע את הפגיעה הקשה בשמה ובפרנסת עובדיה, קבלני המשנה הסמוכים על שולחנה והספקים התלויים בה.

כך גם עלה בענין הופמן[10]:"[…]"הפרופיל" העסקי החיובי של המערערת התנהלותה מול הבנק במשך תקופה ארוכה, מובילות למסקנה שמן הראוי לגרוע מרשימת השיקים שסורבו […]".

[1]ת"א (מחוזי ת"א) 1320/99 מחסני חשמל בע"מ (בפירוק) נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, תק-מח 2009(2), 3212 (2009).

[2] בית-המשפט הפנה למאמרו של כב' השופט י' עמית "חוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א-1981", הפרקליט מד(3) 449, בע' 469) שם נאמר: "'שינוי מדיניות' של הבנק כלפי הלקוח ללא הודעה מראש, 'זיג זג' בהתנהגותו של הבנק – כאשר מסגרת האשראי משתנה חדשות לבקרים, והבנק אינו עקבי בסירובו – כל אלה הם מתכון בטוח לשרירות ואי הבנות ועל בית-המשפט ליתן משקל להתנהגות מעין זו" " וכן לדבריו של כב' השופט ע' אזר ז"ל בת.א. (שלום-ת"א) 98757/99 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מובילי ישר מנשה ובניו בע"מ (פורסם בנבו, 11.12.03): "בנק הנותן במשך תקופה אשראי ללקוח, וברצונו לשנות את מדיניות האשראי והיקפה, מחוייב לפעול בהתאם לעקרונות הגינות וסבירות. עקרונות אלה מחייבים את הבנק לשקול את השינוי בשיקולים ענייניים ולתת ללקוח התראה סבירה מראש על-מנת לאפשר לו תקופת התארגנות סבירה. מידת הסבירות וההגינות תהיה גבוהה ככל שמדובר בלקוח שנהג מידי שנים ליטול אשראי מהבנק ולא חרג ממנהגו או מהסכומים המקובלים. גם בחינת מטרת האשראי לסיכויי החזרתו באים בחשבון לענין זה, כמו גם השיקול הכלכלי הנגזר מרמת הנזילות שעל הבנק לעמוד בה"."

[3] כך הפנה בית-המשפט לעמדתו על כך כב' השופט רובינשטיין ב- רע"א 9374/04 אי.אנד.ג'י. מערכות מתקדמות למורה נהיגה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ סניף רחובות (פורסם בנבו, 11.11.04): "מחובתו של הבנק להקפיד כי מסגרת האשראי תכובד, גם לטובת הציבור. אכן, בגדרים אלה פשיטא שיש צורך באיזון, שיש בו אנושיות ומוסריות חברתית, שאין בו ירידה לחיי הזולת ושיש בו כדי לעודד פעילות עסקית של עסקים קטנים ובינוניים; בצד האחד של המשוואה מצויה החובה לדאוג שלא להרבות אשראי הנתון בסכנה. מסגרת אשראי היא מחויבות חוזית שחובות תום הלב חלות עליה – על כולי עלמא – על הבנק מזה ועל הלקוח מזה". ובהמשך: "…החובה מוטלת על סניף הבנק ועל הנהלת הבנק לשמור על מסגרות האשראי… אין בכך כדי להפחית כהוא זה מן האיזון האנושי והמוסרי-חברתי הנחוץ בכל מקרה, ושמערכות ההדרכה הבנקאיות והפיקוח ראוי שיתנו את הדעת להנחלתו".

48 ע"א (י-ם) 4172/98 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' מפעלי דגן בלוקים וחומרי חציבה בע"מ, תק-מח 98(4) 1702.

49 ת"א (ת"א) 3130/99 א.א.א. יזמית יצור וסחר בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, תק-מח 2002(3) 1685.

50 ע"א 001435/99 (ת"א) בן מלך אילן נ' בנק כללי לישראל בע"מ, תק-מח 2004(1) 1757.

52 ת"א (שלום-י-ם) 22223/95 סירמה ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ, פסק-הדין ניתן ביום 3.10.00, על-ידי כב' השופט לחוביצקי (לא פורסם).

53 ראה גם: ה"פ (חי') 32831/96 עיסמי נ' בנק לאומי בע"מ, תק-מח 98(3) 2245.

54 ע"א (חי') 651/95 מושקוביץ מוצרי חלב בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-מח 96(2) 737.

55 ה"פ (חי') 32831/96 ת"א (חי') 10021/96 אמין עיסמי ואח' נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, סניף טשרניחובסקי, חיפה, דינים מחוזי כו(9) 752.

56 ת"א (י-ם) 2178/00 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' סאסי 2000 פיתוח ובניה (1994) בע"מ ואח', דינים מחוזי לג 577.

58 ת"א (שלום ת"א) 29485-08 דוד זלכה נ' בנק מזרחי-טפחות סניף רמת גן, תק-של 2010(3), 63547 (2010(.

59 תא"ק (שלום ת"א) 23533-08-10 בנק מזרחי טפחות בעמ נ' יפה בדיחי, תק-של 2011(2), 159738 (2011(.

60 ת"א (שלום ת"א) 68055/04 בנק דיסקונט סניף תל גנים נ' א.ת.ק עבודות וקבלנות בע"מ, תק-של 2005(4), 4760 (2005).

61 בש"א (הר') 1719/04 סקאיליפט בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ, תק-של 2005(3) 3471.

62 ת"א (ת"א-יפו) 33054/03 בנק הפועלים בע"מ נ' הספל פנחס, תק-של 005(1)10075.

63 ת.א. 93394/97, 108706/97 בנק לאומי בע"מ סניף נס ציונה נ' פוקוס אלקטרוניקה בע"מ ואח'. תק-של 2004(4), 11837 (2004).

63א ת"א (תל-אביב-יפו) 2043-05 אברהם שכטר נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, תק-מח 2012(3), 1043.

[4] י' עמית, חוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981, הפרקליט מד 455.

[5] ע"א 583/94 (ח'י) ש.א דפוס אופסט תפן בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, דינים מחוזי, כו(3), 108.

[6] המר' (י-ם) 4406/97 בזאר גבעת שאול נ' בנק דיסקונט, דינים שלום, כרך י"ד 640.

[7] ע"א (פ"ת) 128/02 ולדמן ישראל נ' בנק המזרחי (פורסם בנבו, 9.2.2003).

[8] הפ (פ"ת) 1003/02‏ ‏ברלינסקי ורד נ' בנק אוצר החייל בע"מ סניף לב-אפק ראש העין (פורסם בנבו, 28.2.2002).

[9] עש"א 12956-04-13 תיווך נדל"ן בית הכרם בע"מ נ' בנק הפועלים (פורסם בנבו 30.6.13)

[10] עש"א (-ם) 24891-04-11 מרים הופמן נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ תק-של 2011(4), 481.

שיתוף ב facebook
Facebook
שיתוף ב twitter
Twitter
שיתוף ב linkedin
LinkedIn
פוסטים נוספים
מימוש משכנתא / חוב משכנתא

מימוש משכנתא / חוב משכנתא

מימוש משכנתא / חוב משכנתא הבנק רוצה למכור את בית המגורים שלכם – המדריך המלא הליך מימוש בית מגורים הנו
זהירות, ערבות….

זהירות, ערבות….

זהירות, ערבות…. עו"ד גלעד נרקיס לעיתים אין לנו ברירה אלא לחתום על ערבות לחבר או בן משפחה. מה ההגנות שיש
הסדרי חוב ללא הליכי פשיטת רגל

הסדרי חוב ללא הליכי פשיטת רגל

הסדרי חוב ללא הליכי פשיטת רגל אנו עדים בתקופה האחרונה להסדרות חקיקה רבות בתחום הפיננסי. כך חוקק לאחרונה חוק אשראי
מורה נבוכים למשתמשים בשיקים

מורה נבוכים למשתמשים בשיקים

מורה נבוכים למשתמשים בשיקים השימוש בשיקים עדיין נפוץ בעיקר בקרב בעלי עסקים ואנשים פרטיים. להלן נסקור מספר טיפים כיצד לנהוג
שיעור עלות אשראי מרבי לפי חוק אשראי הוגן

שיעור עלות אשראי מרבי לפי חוק אשראי הוגן

שיעור עלות אשראי מרבי לפי חוק אשראי הוגן הוראות החוק סעיף 5 לחוק אשראי הוגן שינה את ה"נוסחה" שהייתה קיימת
מעמדם של צדדים שלישיים לפי חוק אשראי הוגן

מעמדם של צדדים שלישיים לפי חוק אשראי הוגן

מעמדם של צדדים שלישיים לפי חוק אשראי הוגן סוגיה נוספת שנידונה בבתי-המשפט היא מעמדם של צדדים שלישיים בפני החוק. בפסק-הדין
מטרות חוק אשראי הוגן: חיזוק שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות כמתחרה ראוי לשוק ההלוואות הבנקאיות

מטרות חוק אשראי הוגן: חיזוק שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות כמתחרה ראוי לשוק ההלוואות הבנקאיות

מטרות חוק אשראי הוגן: חיזוק שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות כמתחרה ראוי לשוק ההלוואות הבנקאיות מלבד מתן הגנה מיידית ללווה, על-ידי הקמת
מטרות התיקון לחוק אשראי הוגן – הענקת הגנות ללווה

מטרות התיקון לחוק אשראי הוגן – הענקת הגנות ללווה

מטרות התיקון לחוק אשראי הוגן – הענקת הגנות ללווה חוק אשראי הוגן, הינו חוק בעל מאפיינים רגולטיביים (regulations), כאשר רגולציות
מה בין "ריבית" ל-"תוספת" בחוק אשראי הוגן

מה בין "ריבית" ל-"תוספת" בחוק אשראי הוגן

מה בין "ריבית" ל-"תוספת" בחוק אשראי הוגן "ריבית", לפי סעיף 1 לחוק, כוללת ריבית או הפרשי הצמדה, לפי העניין. "ריבית
חובת הגילוי בהסכם הלוואה

חובת הגילוי בהסכם הלוואה

חובת הגילוי בהסכם הלוואה הוראות החוק כללי סעיף 3 לחוק אשראי הוגן, חוזר ומדגיש את חובת הגילוי הסטטוטורית כלפי המלווה,
השארת תגובה