סכומים קטנים – רשמים גדולים

החלטות פורצות דרך בהוצל"פ בתחום השוק החוץ בנקאי כהגנה אמיתית על החלשים בחברה

חתמתם על הלוואה בנקאית או חוץ בנקאית?- חוק אשראי הוגן נועד בשבילכם

נטלתם הלוואה? חוק "אשראי הוגן" כלשונו, נועד להעניק הגנה ללווים במערכת הבנקאית ומחוצה לה, בין היתר, על ידי העדפת הלווה על פני המלווה. חוק זה נועד להסדיר את תחום האשראי, להגביר הגינות ושקיפות במתן האשראי, לקבוע ריבית חוקית מקסימלית, לקדם תחרותיות בתחום מתן האשראי ובעיקר לשמור על האדם הפשוט מול הגופים החזקים.

בפרקטיקה נראה כי למרות כל האמור לעיל, ניכר כי בתי המשפט ובפרט רשמי ההוצל"פ בחרו להתעלם עד עתה מיישום חוק זה (שקודם לתיקונו נקרא חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות) בכלל, ובפרט סעיפים 9 ו- 10 לחוק,אשר מתירים לבית המשפט ולרשמי ההוצל"פ להתערב בחופש החוזים שבין הצדדים להלוואה ולשנות את תנאי ההלוואה כדי שיהיו הוגנים כלפי הלווה.

עד כמה מהפכני החוק? צריך להבין כי מדובר בסעיף חוק די מהפכני – שיטת המשפט הנוהגת בישראל הינה שיטת משפט אדוורסרית אשר קיבלנו מהאנגלים ששלטו כאן עד להקמת המדינה, וזאת בניגוד לשיטת המשפט האינקוויזטורית הנוהגת בשאר יבשת אירופה.

במסגרת שיטת המשפט בישראל, האדוורסרית, בית המשפט אינו נוהג ליזום ולהעלות טענות לטובת צד שלא העלה טענות אלו מצידו. יותר מזה – לפי שיטה זו אפילו צד לסכסוך שלא העלה טענותיו במסגרת כתבי טענותיו יהא מנוע מלהעלותן בהמשך הדרך בבחינת הרחבת חזית.

לכן, מדובר בסעיף חוק מהפכני וייחודי, במסגרתו ניתנת לבית המשפט וגם לרשם ההוצל"פ היכולת, ויש שיגידו גם החובה – לבחון באופן עצמאי, ואף מבלי שהתבקשו לכך מהצד הנפגע, במקרה דנן – הלווה, להשמיע את קולו ולסייע לו, אפילו אם אינו מודע לזכויותיו ואף אינו מודע כי יש בידו כלים לתקן את העוול הגדול שנגרם לו.

עד כמה חשוב יישום החוק? צריך להבין – במקרים רבים, בהם נפתח תיק הוצל"פ כנגד לווה על ידי בנק או מלווה חוץ בנקאי, הרי שלמלווה ישנו יתרון משפטי גדול על פני הלווה, שכן, לרוב הוא מיוצג על ידי עו"ד שפתח כבר מאות או אלפי תיקי הוצל"פ דומים, בעל ניסיון רב בפעולות מסוג זה, ואילו הלווה מצוי במצב בו לא יודע או לא מבין כי נעשות כנגדו פעולות שלא כחוק.

לרוב מדובר בלווה שאין לו ייצוג, שהרי אם הגיע למצב כלכלי כה קשה, לא יוכל לדאוג לעצמו לייצוג נאות. לעתים מדובר בלווה שאינו מודע לזכויותיו, או שסבור כי אם נפתחו כנגדו מספר רב של תיקי הוצל"פ ממילא אין כבר טעם מעשי להתנגד ולעמוד על זכויותיו.

לפיכך, הלווה במצוקתו, כאשר הוא נזקק לכספים, יחתום על כל מסמך שהמערכת הבנקאית או הגופים החוץ בנקאיים ידרשו.

אשר על כן, ובדיוק כדי שהמלווה לא ינצל את היעדר השוויון בקשר ההסכמי שבין הגופים הגדולים ללקוחותיהם והיתרון הגדול הנתון לו כלפי האדם הקטן כדי להחתים אותו על מסמכים שאינם הוגנים ובניגוד לחוק, , נועד סעיף החוק הייחודי, שלא נעשה בו שימוש לאורך שנים רבות.

סכומים קטנים – רשמים גדולים – והנה, בחלוף כ-25 שנה מאז חוקק החוק, סוף סוף הפציעו שני רשמי הוצל"פ אמיצים, שעשו את המוטל עליהם ונכנסו לעוביים של הסכמי ההלוואות, ביקשו נתונים מהמלווה, בדקו לעומק, וקיבלו החלטות ארוכות, מפורטות, שתגרום למלווים רבים לבחון מחדש התנהלותם הבלתי חוקית (ככל שיש כזו – יובהר קיימים מלווים חוץ-בנקאיים רבים המתנהלים בהתאם לחוק), ומעבר לכך, נתנו תקווה לאזרח הקטן שיש שומר סף ששומר עליו.

החלטה 1:

מדובר על החלטה של כבוד הרשם יניב דיין מלשכת ההוצל"פ בתל אביב, שניתנה ביום 2.2.22.

מדובר בהחלטה שניתנה לאחר שעלו שאלות וחשדות בלב הרשם כי המלווה מבקש לחייב את הלווה שלא כדין וזאת לאחר שהצדדים דנו בבקשה אחרת שאינה קשורה ישירות לבירור זה.

כאמור בהחלטה, כבוד הרשם חשף "שורת פגמים בהתנהלות הזוכה שזימנה את הרחבת הבירור, שכן זו מנוגדת בתכלית לחוק אשראי הוגן[…]"

וכן כי: "מרבית השאלות שדורשות התייחסות והכרעה הועלו ביוזמת החתום מטה ועל פי סמכות שהוקנתה על פי חוק אשראי הוגן, וזאת בשל פערי הכוחות הבולטים בין הזוכה המקצועי והמיוצג, לבין החייב, שאינו מיוצג ואינו בקיא בזכויותיו ובהוראות החוק. התמונה הכוללת העולה מתיק זה מטרידה, שכן הזוכה ניצל את חולשתו של החייב ומצוקתו הרבה, פעל בניגוד לדין, לכללי הגינות בסיסיים וגבה כספים להם לא היה זכאי. אלמלא בדיקה יסודית זו, העוול אשר נגרם לחייב עלול היה להיוותר על כנו."

בסיכומו של דבר, קבע כב' רשם ההוצל"פ כי בהתאם לסעיף 10 לחוק אשראי הוגן יושב המצב לקדמותו כך שהתיק לא ייפתח מלכתחילה, הזוכה תשיב לחייב את מלוא הסכום ששולם על ידו כשהוא נושא ריבית והצמדה וכי על הזוכה להעביר הכספים לתיק ההוצל"פ.

בחלוף המועד וככל שהזוכה לא ישיב את הכספים, ייפתח תיק ההוצל"פ מחדש, החייב יהפוך לזוכה והזוכה תהפוך לחייבת, וכן יוטלו עיקולים בתיקי הוצל"פ שהזוכה היא צד להם על מנת לגבות את הסך האמור.

עוד הושתו על הזוכה הוצאות לטובת החייב ולטובת אוצר המדינה.

ההחלטה אף שודרה לכלל תיקי ההוצל"פ  שם משמשת הזוכה כזוכה כדי שייבדק שם האם הזוכה התנהלה באופן דומה, לצורך תיקון ועדכון גורף בכל התיקים.

כמו כן, בהתאם לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים, כל גוף שנותן אשראי נדרש לקבל רשיון מהמדינה ואף להיות מפוקח על ידי המפקח על נותני שירותים פיננסיים. לכן, החלטה זו עברה למחלקה המשפטית של רשות האכיפה והגבייה על מנת שזו תעבירה לגורם המפקח על הזוכה.

החלטה 2:

מדובר על החלטה של כבוד הרשם גיא אבני מלשכת ההוצל"פ בתל אביב, שניתנה ביום 12.4.22.

מדובר בהחלטה שניתנה לאחר שעלתה סוגייה האם מכוח הסכם הלוואה ושטר חוב, זכאית הזוכה להגדיל חוב בתיק, לאחר שהחייב שילם את החוב המעודכן אותה עת, וניתנה הוראה לסגור את התיק.

כב' הרשם ביקש לבחון האם חוזה ההלוואה עומד בהוראות הדין ובכלל זה האם שיעורי הריבית אותה דורשת הזוכה הינה כחוק.

בהחלטתו קבע הרשם כי בחינת הסכם ההלוואה מלמדת על התנהלות של הזוכה בניגוד לדין בשלוש סוגיות: הפרת חובת הגילוי לפי החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, אי חוקיות הריבית הנקובה בשטר החוב וההסכם וכן הפרות נוספות של החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות. בנוסף קבע הרשם כי בקשת הזוכה מלמדת על ניסיון להתעשר שלא כדין.

בסיכומו של דבר, קבע הרשם שעל מנת להשיב את ה"איזון" תישא הזוכה בהוצאות החייב בגין ניהול ההליך והפרות הוראות הדין.

ככל שלא תשלם הזוכה לחייב, תהפוך הזוכה בתיק זה לחייבת והחייב לזוכה.

עוד נקבע כי עותק ההחלטה ייסרק בכל תיקי הזוכה המנוהלים בלשכת ההוצל"פ בתל אביב שם משמש כזוכה, תוך שנקבע  כי להחלטה זו יכולה להיות השפעה רוחבית על תיקים נוספים של הזוכה שבבסיסם הסכמי הלוואה ושטרי חוב דומים או זהים.

גם במקרה זה עברה ההחלטה למחלקה המשפטית של רשות האכיפה והגבייה על מנת שזו תעבירה לגורם המפקח על הזוכה.

החלטות אלו, הנסמכות על סעיף חוק שהסמיך את רשמי ההוצל"פ לבצע בירור כזה, הינן החלטות שלמיטב ידיעתנו ראשונות מסוגן, שהיו אמורות להינתן כבר לפני שנים רבות, החל מחיקוקו של חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות לפני למעלה מ-25 שנה, אך טוב מאוחר מאשר אף פעם לא

למיטב ידיעתנו זו הפעם הראשונה שנעשה שימוש בסעיף החוק המסמיך את רשם ההוצל"פ שלא לפתוח תיק הוצל"פ או לסגור אותו אם מצא פגמים בהתנהלות מלווה חוץ בנקאי.

אנו מקווים שהחלטה זו הינה סנונית ראשונה של החלטות רבות של רשמי הוצל"פ רבים, שיבדקו לעומק, כשהדבר בא לידיהם, ויגנו על החלשים בחברה מפני הגופים החזקים ויעשו צדק וישמשו להם לפה, כפי שהחוק הסמיך אותם לעשות!

החלטות מסוג זה הן החלטות שנותנות תקווה, מדגישות ומצביעות שגם לאזרח הקטן יש שומר סף ששומר עליו! צריך לעודד, לחבק ולפרסם החלטות מהן אלה, למען יראו ויראו החברות החוץ בנקאיות ולא ינצלו את כוחן כנגד האזרח הפשוט שבמקרים רבים אין בכוחו את היכולת להילחם.