עו"ד גלעד נרקיס

לעיתים אין לנו ברירה אלא לחתום על ערבות לחבר או בן משפחה. מה ההגנות שיש לחותם הערבות ומתי הוא יוכל לטעון כי אינו צריך לשלם אותה בגלל התנהלות של הבנק?

כולנו מכירים את הסיטואציה בה לצורך לקיחת הלוואה לרכישת נכס או לכל מטרה אחרת, לעיתים קרובות נדרש מאיתנו להביא ערב או ערבים לצורך אישור הענקת ההלוואה. בדרך כלל מדובר במצב היוצר אי נעימות: מצד אחד אם מבקש הערבות הוא בן משפחה או חבר, לא נעים לסרב לו, מצד שני, הערב עלול להיקלע לחובות במקרה שנוטל ההלוואה אינו עומד בהתחייבויותיו.

מהי ערבות?

החוק קובע את מהותה של הערבות כך: "ערבות היא התחייבותו של אדם לקיים חיובו של אדם אחר כלפי אדם שלישי". כלומר, לצורך קיום ההתחייבות דורש המוסד הבנקאי (או כל גורם אחר), מנוטל ההלוואה כי יעמיד אדם נוסף (או יותר) שישלם את החוב למלווה במידה ונוטל ההלוואה לא יעמוד בהחזרים שנקבעו בלוח הסילוקין. במקרה כזה הערבים ייכנסו לנעליו של נוטל ההלוואה ויידרשו להשיב לבנק את סכום ההלוואה שניטלה על-ידי הלווה וזאת עד לגובה ערבותם. כך למעשה מבטיח הבנק את כספו, ומונע מצב בו הוא נותר למול שוקת שבורה ואין ביכולתו להשיב את כספי ההלוואה שנתן ללווה.

למעשה ערבות להלוואה או לחוב בבנק משמשת כמעין "תעודת ביטוח" לנותן ההלוואה שלא יגיע למצב בו הוא אינו יכול להשיב את כספו וכך ייווצר לו "חסרון כיס".

מה ההגנה על הערבים?

החוק הבין כי מדובר במצב בעייתי, בו נדרש מאדם לחתום על ערבות לקיומו של חיוב של אדם שהוא לא באמת בקיא ויודע את מצבו הכלכלי והאם בכוונתו להשיב את ההלוואה או להתחמק מתשלום ההחזרים. לכן החוק מקנה מספר הגנות לערב כדלהלן:

• זכות לחזור לחייב ולדרוש ממנו את סכום הערבות – במצב בו נדרש הערב לשלם את ערבותו ולהשיב את סכום ההלוואה או החוב במקום החייב העיקרי, עומדת לו הזכות לחזור אל החייב העיקרי ולתבוע ממנו את סכום הכסף אותו הוא שילם בתוספת ריבית.
• שעבוד נכס של החייב – במידה והחיוב הנערב מובטח בשעבוד נכס של החייב, יעבור השעבוד לזכותו של הערב, וזאת לאחר שמילא את ערבותו ושילם את החוב.
• חובות יידוע של הבנק – הבנק מחוייב לתת לערב עדכונים באשר למצבו הכלכלי של החייב העיקרי, בעיקר במצבים בהם יכולתו הכלכלית של החייב העיקרי נפגעה משמעותית וקיים ספק כי לא יוכל לעמוד בקיום התחייבויותיו. במצב זה, יכול הערב לפנות לחייב העיקרי ולדרוש ממנו לשלם את חובו או לבקש להיכנס בנעליו עוד בטרם ייפתחו הליכים משפטיים כנגדו.
• מיצוי הליכים – ישנם מקרים מסויימים התלויים בסכום הערבות ובמישור היחסים בין הערב ללווה, בהם יוכל הבנק לחייב את הערב בתשלום ערבותו רק לאחר שהוכיח כי פעל לגביית החוב תחילה כנגד הלווה ולא הצליח לעשות כן.

מעבר לכך, קיים הסדרים נוספים בחוק הערבות שבאים לטובת ערבים שהינם ערבים יחידים או מוגנים לחוב או התחייבות.

מתי נהיה פטורים מלשלם את הערבות?

לבנק יש מספר חובות כלפי החותמים על הערבות, חובות שבמידה והבנק אינו עומד בהם, חותם הערבות יכול להיות פטור מהצורך להחזיר את הכספים לבנק:

• חובת גילוי – החוק מטיל חובה על הבנק לגלות לערב מספר נתונים בטרם יחתום על כתב הערבות: א) סכום הקרן ב) שיעור הריבית ג) סכומי הפירעון, מועדי הפירעון ד) ציון האם הערב הינו יחיד או מוגן.
  ראוי לציין בעניין זה, כי במידה והבנק לא עמד בקיומה של חובת הגילוי לעיל, יכול והערב יהיה מופטר מערבותו ואין הוא נדרש לשלם את ערבותו לנושה (הבנק).
• חובת היידוע – החוק קובע לעניין ערב יחיד כי הבנק חייב לעדכן וליידע את הערב על אי קיומו של החיוב על-ידי החייב העיקרי בתוך 90 ימים. במידה ולא הודיע על כך ולא עמד בהוראות החוק, יופטר הערב בכדי הנזק שיגרם לו.
• הערבות מוגבלת בסכום – החוק קובע, כי במקרים מסויימים התלויים בסכום הערבות ובמישור היחסים בין הערב ללווה, ככל שהערב חתם על ערבות בלתי מוגבלת בסכום כי הערבות בטילה.

חתימה על ערבות הינה לעיתים כורח המציאות, אך גם במקרים כאלה עלינו לדעת לעמוד על זכויותינו. הדבר הכי חשוב, אם ברצוננו להימנע מאי נעימות והליכים משפטיים מיותרים, לבחון לטובת מי אנחנו חותמים ערבות.