בשים לב לאלטרנטיבות העומדת לקבלת הלוואה לטעמי קיימת חשיבות ציבורית, ובוודאי אמירה ערכית של המדינה, כי הבנק הוא זה אשר יעמיד את האשראי וזאת בשים-לב לאלטרנטיבה הפחות טובה, ובלשון המעטה, הקיימת ללקוח בפניה לקבלת הלוואה מהשוק החוץ בנקאי (שלעיתים נקרא: השוק האפור), מהטעמים המפורטים להלן. כבר עתה ייאמר באופן ברור כי לאחרונה ובעקבות התערבות המחוקק והסדרת השוק החוץ בנקאי, קיימים גופים חוץ בנקאיים לגיטימיים ומסודרים המעידים אשראי. ככל ששוק זה יתחזק בוודאי שיהיה בכך פתרון טוב וראוי לסוגיית האשראי.

סוגיית הריבית: על-פי נתוני משטרת ישראל[1], אפיקי ההלוואה בשוק האפור הינם ריבית לפי משך זמן ההלוואה – ריבית יומית או שבועית או חודשית נקבעת בין השאר לפי הלחץ של הלווה והצפי להחזר ההלוואה. כך למשל מקובל בנש"ם לתת 10% ריבית חודשית כאשר מתיאור המשטרה עולה כי פעמים רבות יש כשל בהחזר, גם אם מסיבות פעוטות כמו איחור ביום או תשלום שלא במזומן, והלווה "נקנס" בצורה משמעותית, כאשר כל תקלה בהחזר מוצגת כדרמטית ויוצרת חבות אצל הלווה שאין לו יכולת לאמוד אותה. בפועל, אין ללווה אפשרות אמיתית לצפות כמה יחזיר בסופו של דבר, והדבר נתון לשרירות ליבו של המלווה.

ארגוני פשיעה: על-פי דוח[2] הוועדה לבחינת נש"מ עולה כי בשנים האחרונות חודדה ההבנה בקרב גורמי אכיפת החוק כי היעדר הסדרה אפקטיבית בענף נותני שירותי המטבע מושך לתוכו ארגוני פשיעה וגורמים עבריינים, אשר אלו פועלים באמצעות נותני שירותי המטבע לקידום פעילותם העבריינית, להלבנת הון והעלמת מס. במסגרת הדוח הובהר כי ארגוני פשיעה ועבריינים שונים זיהו את היתרונות הטמונים בנותני שירותי מטבע כמקור הכנסה וכמנגנון להלבנת הון, והפכו להיות מעורבים באופן משמעותי בפעילות נותני שירותי מטבע, גם עמדתה של רשות המיסים היא כי נותני שירותי המטבע משמשים כמוסדות פיננסיים המסייעים להעלמות מסים.

ביקורת: טעם חשוב נוסף בהעמדת אשראי בנקאי נעוץ בעובדה כי על הבנקים קמה וגם ניצבה מערכת משומנת של בקרה ורגולאטור בדמות בנק ישראל והמפקח על הבנקים, אשר בין שאר פעולותיהם מתבצע פיקוח על יציבות התאגידים הבנקאיים מהיבטים שונים, שמירה על הניהול התקין של התאגידים הבנקאיים, וכמובן שמירת ההגינות ביחסים העסקיים שבין הבנקים ללקוחותיהם. במסגרת זו אף קיימת מחלקה שעניינה בטיפול בפניות הציבור הבאה לידי ביטוי כאשר לקוח סבור כי הבנק נהג עמו שלא כשורה כי אז הוא יכול לפנות בתלונה ליחידה לפניות הציבור, היחידה מבררת את התלונה, ומודיעה לפונה ולבנק את תוצאות הבירור, ואם נמצא כי התלונה מוצדקת, על הבנק לתקן את המעוות.

על-פי דו"ח לבחינת הרגולציה, הרגולציה על ענף נותני שירותי המטבע חסרה כמעט בכל היבט, כאשר התחום סובל מהזנחה רגולטורים, כאשר דרישות הסף למתן שירותי מטבע אינן מהוות חסם אפקטיבי לשם מניעת כניסתם של גורמים עברייניים לענף, ואף סמכויות הפיקוח המוענקות לרשם אינן מספקות. לכך יש להוסיף כי היקף כוח האדם העומד לרשותו של הרגולטור פוגעים באפקטיביות הרגולציה, שכן הרגולטור המופקד כיום על תחום פעילות נותני שירותי המטבע הוא אגף שוק ההון אשר תחום שירותי המטבע אינו נמצא במוקד פעילותו, לפיכך היקף התשומות שמייחד האגף לענף נמוך מאוד[3].

למען שלמות התמונה כאמור בימים אלו שוקדת המדינה על הסדרת התחום באמצעות חקיקה נרחבת שעתידה לנסות ולהסדיר תחום חשוב זה[4].

מהאמור לעיל עולה כי נוכח היתרונות המשמעותיים של הבנק בהעמדת אשראי, לעומת האלטרנטיבה הפחות טובה קיים צורך ציבורי והיגיון רב שהבנק הוא זה אשר יעניק אשראי.

[1]עמדת מחלקת יעוץ וחקיקה (אזרחי) מיום י"ד שבט תשע"ה הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות – המצוי והרצוי.

[2] המלצות הצוות לבחינת הרגולציה על נותני שירותי המטבע פברואר 2015.

[3] על-פי הדו"ח, שישה עובדי יחידת נותני שירותי המטבע נדרשים לפקח על למעלה מאלפיים נותני שירותי מטבע.

[4] הצעת חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (תיקון מס' 3), התשע"ה-2015. כן ראו גלעד נרקיס ורד שיידמן "חוק אשראי הוגן" (2018).