מלבד מתן הגנה מיידית ללווה, על-ידי הקמת חובות שונות כלפי המלווה כפי שפורט לעיל, קיים אינטרס כלכלי חשוב לבסס את שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות, כשוק מתחרה של שוק ההלוואות הבנקאיות, תוך הוצאתו ממתחם הגדרותיו כ"שוק אפור" המסתייע בריביות נשך על-מנת לקיימו.

דברים אלו מצאו את ביטויים בדיוני ועדת חוקה, חוק ומשפט, שם נאמר מפי ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), מ"מ יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט בעניין^[1]:

"אנחנו באמת רוצים ללכת לדרך שהיא לא פשוטה ואנחנו מקווים שהיום אנחנו מעלים אותה על דרך המלך, מצד אחד לאפשר לגופים חוץ-בנקאיים שיהיו כלכליים ורווחיים כדי שיוכלו לתת הלוואות לביקוש שיש לאנשים שלא יכולים לקבל את זה בבנקאות, לצורך כך אנחנו מעלים את הריבית שהם יכולים לקחת, שהיום היא מוגבלת בשוק הזה, השוק הזה מצומצם וקטן כי הוא לא היה רווחי ולא כדאי ולא כלכלי. אנחנו רוצים היום מצד אחד להפוך אותו לשוק כדאי, כלכלי ופעיל ונותן מענה וממילא מונע או ימנע מאנשים ללכת לשווקים אפורים, שווקים לא ראויים ולא רצויים, מצד שני אנחנו רוצים להשאיר את המערכת הבנקאית, שהיום נותנת הלוואות, בשפה שהיא מתנהלת היום, בדרך שהיא מתנהגת, באותה דרך, לחזק אותה, לשמר אותה, אבל לא להביא אותה גם כן לפעול כמו הלוואות חוץ-בנקאיות, שמטבע הדברים הן יותר יקרות. אנחנו רוצים לשמר את הריבית הקיימת היום בשוק הבנקאות, לתת מענה נכון להלוואות חוץ-בנקאיות ולתת כמה שיותר חסמים ורגולציה ואכיפה, אפילו סנקציה פלילית, לאלה שפועלים מתחת לשולחן".

בקביעת הוראות רגולטיביות אשר תוחמות ומגבילות את פעילות המלווה החוץ-בנקאי, יש כדי לאפשר, בטווח הארוך, גם את הסדרתו של שוק מתחרה זה, תוך שינוי התכונות אשר הפכוהו לשוק צללים, אם תרצו, ותוך מתן הכרה ופומביות לחשיבות קיומו כשוק אלטרנטיבי לשוק ההלוואות הבנקאיות. זו צריכה להיות הגישה הראויה וההתייחסות הנכונה להקמתן של הוראות רגולטיביות לשוק זה.

אנו סבורים, כי הכנסתן של עסקאות חוץ-בנקאיות רבות, תחת כנפי חוק אשראי הוגן, מהווה מהלך חשוב בהסדרת השוק, כאמור, ועם הסדרתו, עשוי שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות להתפתח ולהתחזק ובכך להביא לשינוי המבוקש בשוק ההלוואות בכללותו.

לפיכך, אנו סבורים, כי החלתו של חוק אשראי הוגן הן על הלוואות במערכת הבנקאית והן על הלוואות במערכת החוץ-בנקאית, נועד לשרת את הציבור בכללותו – קרי, הן את המלווים והן את הלווים.

הסדרתו של שוק ההלוואות הישראלי משרת מטרה רחבה. בהתאם לכך, בחינתו של החוק צריכה להיעשות, תוך שימת דגש על התמונה הכוללת לפיה – חקיקת רגולציות (או הוראות בעלות מאפיינים רגולטיביים) תסדיר, בסופו של דבר, את שוק ההלוואות הישראלי, ועל-כן, יש בחקיקה זו, כדי להיטיב, בטווח הארוך, עם המלווים החוץ-בנקאיים, בכך שהחקיקה מעניקה הכרה ראויה לפעילותם של המלווים החוץ-בנקאיים בשוק ההלוואות, ובכך שיש בה כדי להקנות למלווים החוץ-בנקאיים מעמד חזק, המאפשר להם ליטול חלק פעיל ונתח משמעותי בשוק ההלוואות בישראל.

כל עוד שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות הוא שוק לא רווחי עבור מלווים, אנו סבורים, כי יש לעשות איזון ראוי בין הרצון לפתח את שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות, וזאת, בין היתר, על-מנת לצמצם את תלות הציבור בשוק ההלוואות הבנקאיות, לבין הרצון לשמור על הלווים בשוק ההלוואות החוץ-בנקאיות.

את האיזון האמור, יש לעשות תוך מציאת פתרון משולב, המתחשב בשני השיקולים הבאים:

הראשון, יש לקחת בחשבון את היותם של המלווים בשוק ההלוואות החוץ-בנקאיות, זקוקים אף הם להגנה, בהיותם חשופים לסיכונים גבוהים יותר מן הסיכונים אותם נוטלים הבנקים – מתחריהם בשוק ההלוואות הבנקאיות.

השני, הנהגת שוק בעל רגולציות, אשר יקנו לשוק זה, בטווח הארוך, מעמד של שוק אלטרנטיבי ומתחרה ראוי לשוק ההלוואות הבנקאיות, תוך שמירה על האינטרסים השונים הקיימים בשוק זה (כך לדוגמה האינטרס של הלווה). מטרת התיקון לחוק הינה לעשות את האיזון דלעיל.

[1]      פרוטוקול מס' 366, ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט מיום ה-21.3.2017.