מימוש דירת מגורים הנה חוויה טראומטית וקשה וכך אף בתי המשפט יתייחסו לה. הצעדים הראשונים שיש לנקוט הנם איתור הסיבה בעטייה מבוקש המימוש. לדוגמא כאשר מדובר באנשים פרטיים חשוב להבין מדוע סורבו הוראות הקבע ו/או התשלומים השוטפים. או אז יש לבדוק היטב את מסמכי הבנק ולראות האם בדין החל הבנק בהליך המימוש. כידוע, כיום, לאור תיקון חוק ההוצל"פ, בנק יכול להתחיל בהליכי מימוש רק באם סורבו 6 תשלומים אלא אם התקיימו תנאים מסויימים. כך גם יש לבדוק היטב את מסמכי המשכון לרבות חתימות הערבים והממשכנים ולוודא כי אכן לממשכנים ולערבים הוסבר על אילו מסמכים חתמו והאם הבינו את עיסקת המשכנתא. לאחר ביצוע הבדיקות וביסוס העילה יש לפנות לבית המשפט בשלוש בקשות עיקריות. האחת, המרצת פתיחה בקשר לסעד העיקרי הנתבע; השניה, בקשה לצו מניעה לעצירת ההליך. והשלישי (מומלץ) פניה לראש ההוצל"פ בבקשה לעיכוב הליכים.

כידוע, סדר הדין המקוצר נועד על מנת לקצר את ההליך המשפטי בפני תובע וזאת כאשר אין לנתבע טענת הגנה. בקשת הרשות להתגונן בפני תביעת בנק חייבת להיות מפורטת דיה על מנת להסביר ולהוכיח לבית המשפט את טענות ההגנה העומדות ללקוח הבנק. במידה וקיימת מחלוקת לגבי גובה החוב רצוי להוסיף לבקשת הרשות להתגונן תחשיב של חברות המתמחות בחישובי ריביות ושיחזור חשבונות. במקרים בהם אין בידי הלקוח מסמכים על מנת להוכיח טענותיו יש לפנות תחילה לבנק ולבקש את המסמכים הנדרשים (ובהתאם לנוהל בנק ישראל שיצא לאחרונה, הבנק מחוייב להמציא מסמכים במקביל להליכי גבייה) ובמקביל לעתור לדחייה בהגשת בקשת הרשות להתגונן. במידה והבנק מסרב, יש לפנות לבית המשפט בבקשה למתן אורכה להגשת בקשת הרשות להתגונן וכן לגילוי מסמכים.

בניסוח הבקשות יש להדגיש מספר דברים. ראשית, יש לפרט את סיבה בעטייה פנו המבקשים לבית המשפט. במידה ועסקינן  בטעות חישוב ו/או החזר שלא כדין של הוראות הקבע רצוי להמציא חוות דעת מומחה המעידה על האמור מכוח התמחותו תוך צירוף חישובים. יש לציין כי לעיתים למומחה אין את הכלים לבצע חישובים אלו בהיעדר מסמכים ולכן יש לפנות תחילה לבנק בבקשה לקבלת מסמכים. שנית, יש לפרט את הנזק שייגרם למבקשים. במידה ומדובר בבית מגורים, מומלץ לציין האם מדובר בבית מגוריהם היחיד (שאז בית המשפט ייעתר לבקשה ביתר קלות) ולפרט אודות מצבם הכלכלי.

במרבית המקרים מסמכי הבנק אינם נשמרים אצל הלקוח. כך גם במקרים רבים, בעיקר כאשר עסקינן בערבים לחשבון, לנתבע אין כלל ועיקר את המסמכים הנדרשים. לכן קיימת חשיבות רבה לעתור לבנק טרם הגשת בקשת רשות להתגונן או כתב הגנה בדרישה לקבלת מסמכים. זוהי דרישה לגיטימית וחשובה מאין כמוה. לא זו אף זו, בתי המשפט אף פסקו כי אי ההיעתרות של הבנק להמצאת המסמכים יש בה בכדי ליתן ללקוח רשות להתגונן. המסמכים שיש לדרוש הם כדלהלן: הסכמי פתיחת חשבון, דפי חשבון לתקופה הרלוונטית, תכתובות שנערכו בין הבנק ללקוח ולערבים, קבלת כל המסמכים ו/או ההסכמים עליהם חתם הלקוח והערבים. צילום מלא של תיק הלקוח-בנקודה זו אבקש להרחיב מעט. לכל לקוח קיים תיק בו נרשמים כל ההתפתחויות בתיק. שם נרשמים דברים רבים שלא באו לידי ביטוי במסמכים כתובים אך מלמדים על התנהלות החשבון וזו גם הסיבה לחשיבותם הרבה. חשוב מאוד לציין בבקשה את חשיבותו של כל מסמך ומסמך לטענות שבפי הלקוח על מנת להוכיח לבית המשפט ולבנק כי מטרת הדרישה הינה בירור האמת ולא בסחיבת התיק. מעבר לכך, לאחרונה יצא נוהל של בנק ישראל, לפיו אף במסגרת ביצוע הליכי גבייה (ובכלל זה הגשת תביעה) מחוייבים הבנקים להותיר את הגישה של הלקוח לחשבון כבעבר, ובכלל זה מחוייבים להיעתר לפגישה עם הלקוח במקביל לניהול הליכים אלו כנגדו.

כאשר אנו ניצבים בפני תביעת בנק לקוח, הלקוח מצוי במרבית המקרים בעמדה נחותה אל מול הבנק. בידי הבנק מצויים כל דפי הבנק והשתלשלות האירועים בחשבון. תנועות הלקוח מצויות במחשבי הבנק ובמרבית המקרים הלקוח אף מצוי בתקופה כלכלית קשה. לכן, כל פיסת מידע הנתמכת בראיות יכולה לאשר את גירסת הלקוח, שבמרבית המקרים תוכחש על ידי הבנק. לפיכך, חשוב והכרחי לנהל את ההליכים המקדמיים תוך הבנה כי יכול ואלו יובילו לחשיפת האמת בסופו של יום.