שיעור עלות אשראי מרבי לפי חוק אשראי הוגן
שיעור עלות אשראי מרבי לפי חוק אשראי הוגן הוראות החוק סעיף 5 לחוק אשראי הוגן שינה את ה"נוסחה" שהייתה קיימת בסעיף 5 לחוק להסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות (כאמור – כך נקרא החוק עובר לתיקון מס' 5 אשר שינה את שמו), לפיה "שיעור עלות האשראי המרבי" מוגבל לפי שניים ורבע מן השיעור שיפרסם בנק ישראל מדי חודש […]
מעמדם של צדדים שלישיים לפי חוק אשראי הוגן
מעמדם של צדדים שלישיים לפי חוק אשראי הוגן סוגיה נוספת שנידונה בבתי-המשפט היא מעמדם של צדדים שלישיים בפני החוק. בפסק-הדין בעניין קופרפיש נ' דריה תקשורת בע"מ[1], דן בית-משפט השלום בתביעתו של מלווה האוחז בשיקים של הנתבעת, שסוחרו לידיו במסגרת הלוואה שנתן לגורם אחר. כלומר, הנתבעת הינה צד ג' במישור היחסים הנוגע להלוואה[2]. ראשית, בחן בית-המשפט […]
מטרות חוק אשראי הוגן: חיזוק שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות כמתחרה ראוי לשוק ההלוואות הבנקאיות
מטרות חוק אשראי הוגן: חיזוק שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות כמתחרה ראוי לשוק ההלוואות הבנקאיות מלבד מתן הגנה מיידית ללווה, על-ידי הקמת חובות שונות כלפי המלווה כפי שפורט לעיל, קיים אינטרס כלכלי חשוב לבסס את שוק ההלוואות החוץ-בנקאיות, כשוק מתחרה של שוק ההלוואות הבנקאיות, תוך הוצאתו ממתחם הגדרותיו כ"שוק אפור" המסתייע בריביות נשך על-מנת לקיימו. דברים אלו […]
מטרות התיקון לחוק אשראי הוגן – הענקת הגנות ללווה
מטרות התיקון לחוק אשראי הוגן – הענקת הגנות ללווה חוק אשראי הוגן, הינו חוק בעל מאפיינים רגולטיביים (regulations), כאשר רגולציות אלה מתייחסות למלווים תוך מתן הגנה ללווים. באומרנו, כי לחוק אשראי הוגן יש "מאפיינים רגולטיביים", אנו מכוונים לכך, שהוראות החוק מתאפיינות בהיותן הוראות מגבילות, תוחמות ומכפיפות את המלווים, לקיום וביצוע פעולות מסוימות, זאת להבדיל מהוראות […]
מה בין "ריבית" ל-"תוספת" בחוק אשראי הוגן
מה בין "ריבית" ל-"תוספת" בחוק אשראי הוגן "ריבית", לפי סעיף 1 לחוק, כוללת ריבית או הפרשי הצמדה, לפי העניין. "ריבית פיגורים" כוללת, לפי סעיף 1 לחוק, כל ריבית שנדרש לווה לשלם בשל פיגור בתשלום לפי חוזה הלוואה חלף הריבית, בין שנקראת ריבית פיגורים ובין שנקראת בשם אחר. הסעיף מוסיף כי לעניין ניכיון שטר – ריבית […]
חובת הגילוי בהסכם הלוואה
חובת הגילוי בהסכם הלוואה הוראות החוק כללי סעיף 3 לחוק אשראי הוגן, חוזר ומדגיש את חובת הגילוי הסטטוטורית כלפי המלווה, אשר נקבעה בחוק אף עובר לתיקונו הנוכחי. חובת גילוי זו באה לידי ביטוי בשני אופנים: ראשית, קובע סעיף 3, כי על המלווה, העומד לכרות חוזה הלוואה עם לווה, למסור לו עותק ממנו והזדמנות סבירה לעיין […]
הרקע לתיקון חוק אשראי הוגן
הרקע לתיקון חוק אשראי הוגן בישראל, כמו במדינות מפותחות רבות בעולם, פעל לצד שוק האשראי הבנקאי שוק הלוואות חוץ-בנקאיות אשר הפיקוח עליו היה מצומצם ביותר והפעילות בו הוסדרה בעיקר באמצעות חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ"ג-1993. חוק זה, במתכונתו המקורית, לא קבע סנקציה פלילית כנגד מי שעובר עליו ואף לא הגדיר מנגנון פיקוח מוסדי על הנעשה […]
הערב כנהנה משני מכוח חוק אשראי הוגן
הערב כנהנה משני מכוח חוק אשראי הוגן (א) הוראת סעיף 12 לחוק מלבד הלווה אשר זוכה להגנה לאורכו ולרוחבו של חוק אשראי הוגן, מעניק החוק גם הגנה למי שערב כלפי המלווה, להלוואה שנטל הלווה. מעמדו של הערב, נקבע בהוראת סעיף 12 לחוק אשראי הוגן, אשר משווה את הערב למעמדו של לווה, ומעניקה לערב את הזכות […]
הגדרת "לווה" בחוק אשראי הוגן
הגדרת "לווה" בחוק אשראי הוגן בסעיף 1 לחוק בטרם תוקן, בהגדרת "לווה" נכלל כל מי שאינו תאגיד קרי לווה פרטי, זאת מתוך תפיסה כי לתאגיד משאבים רבים יותר וכוח המיקוח שלו למול המלווים רב יותר. יחד עם זאת, ייתכנו מצבים שבהם הרציונל העומד בבסיס חוק זה יתקיים גם לגבי תאגידים ועל כן בתיקון לחוק הוגדר […]
הגדרת "הלוואה" בחוק אשראי הוגן
הגדרת "הלוואה" בחוק אשראי הוגן בחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות בנוסחו עובר לתיקון מס' 5 אין הגדרה כלשהי למונח "הלוואה", וזו נותרה בגדר לאקונה שעל בית המשפט למלא בחקיקה שיפוטית. פסקי הדין אשר עסקו בשאלת הגדרת המונח "הלוואה" וכפועל יוצא מכך בשאלת תחולת החוק על עסקאות מסוגים שונים, נגעו בעיקר לסוגייה זו בהקשר של עסקאות […]
